סירוב מצפוני והמנעות משירות צבאי

חוק השיפוט הצבאי

לפניכם סעיפים נבחרים מתוך חוק השיפוט הצבאי, תשט"ו-1955. החוק מפרט את סדרי הפעולה והסמכויות של המשטרה הצבאית, בתי-הדין הצבאיים וקציני השיפוט בצבא, וכן את העבירות הצבאיות השונות והעונשים עליהן. חשוב לציין, שבכל מקום בו מצוין עונש בחוק, מדובר למעשה בעונש מקסימלי. כך, העונש הנקבע לעבירה של 'עריקה' הוא חמש-עשרה שנות מאסר, בעוד למעשה מסתפקות רשויות המשפט הצבאיות בעונשים של כחודש ימי מחבוש בממוצע לעבירה זו. שימו לב במיוחד לכּתוּב בסעיפים 94-92, 98, 99, 102, 125-121, 133, 148, 150, 152, 153 ו-161.

חלק א' - עקרונות כלליים

פרק ראשון: פרשנות

1. הגדרות בחוק זה -

"צבא" - צבא-הגנה לישראל;

"חייל" -

(1) אדם הנמנה עם הכוחות הסדירים של הצבא, על פי חוק שירות בטחון, תש"ט-1949 2 (להלן - חייל בשירות חובה), או על פי התנדבות, בין בדרך של התחייבות לשירות קבע ובין בדרך אחרת;

(2) אדם הנמנה עם כוחות המילואים של הצבא, על פי חוק שירות בטחון, תש"ט-1949, או על פי התנדבות (להלן - איש מילואים), כשהוא בשירות;

"הרמטכ"ל" - ראש המטה הכללי של הצבא; "מעשה", לרבות מחדל;

"מפקד", לגבי כל מי שחוק זה חל עליו - הגבוה ממנו בדרגה, לרבות מי שלפי פקודות הצבא או לפי הנוהג בצבא רשאי לתת לו פקודה אף אם איננו גבוה ממנו בדרגה;

"רכוש צבאי", לרבות רכוש הנמצא בשימושו או בהחזקתו של הצבא; "אויב", לרבות פורעים מזוינים ומורדים מזוינים וכל מי שמשתתף בפעולה מזוינת נגד הצבא או נגד כוחות מזוינים הפועלים בשיתוף עם הצבא; "נשק", לרבות חלקים ואביזרים של כלי נשק, תחמושת, חמרי נפץ וציוד לחימה אחר, מכשירים המשמשים כלי עזר להפעלה או להכוונה של נשק, בין שהנשק ראוי לשימוש ובין שאינו ראוי;

"פקודות הצבא" - הוראות הפיקוד העליון שהרמטכ"ל הוסמך על ידי שר הבטחון להוציאן, פקודות המטה הכללי, פקודות מפקדת חיל האויר ופקודות מפקדת חיל הים;

"קצין שיפוט" - קצין שיפוט זוטר וקצין שיפוט בכיר;

"קצין שיפוט זוטר" - מפקד יחידה שדרגתו אינה למטה מדרגת סרן, או קצין אחר שהרמטכ"ל העניק לו סמכות של קצין שיפוט זוטר;

"קצין שיפוט בכיר" - מפקד יחידה שדרגתו אינה למטה מדרגת סגן אלוף, או קצין אחר שהרמטכ"ל העניק לו סמכות של קצין שיפוט בכיר;

"בעל הכשרה משפטית" - מי שרשום או זכאי להיות רשום בפנקס עורכי הדין או מי שגמר חוק לימודיו המשפטיים באוניברסיטה, בבית ספר למשפטים או במוסד מקצועי אחר, שאושרו לכך על ידי המועצה המשפטית;

"בעל נסיון משפטי" של תקופה מסוימת - בעל הכשרה משפטית שכיהן או עסק אותה תקופה באחת הכהונות או באחד העיסוקים האמורים בפסקאות (1) ו-(2) של סעיף 2 לחוק השופטים, תשי"ג-1953, או בתקנות שהותקנו לצורך אותו סעיף, ובלבד שלפחות מחצית תקופת הכהונה או העיסוק היתה בארץ;

"עבירה צבאית" - עבירה לפי חלק ב'.

פרק שני: תחולת החוק

4. תחולת החוק עד לשחרור מן הצבא

מי שנתקבל כדין, או דימו בתום לב שנתקבל כדין, לכוחות הסדירים של הצבא או לשירות בכוחות המילואים של הצבא, יחול עליו חוק זה כל עוד לא קיבל שחרור מן הכוחות הסדירים או מאותו שירות מילואים.

5. תחילת שרותו של מתנדב בכוחות המילואים

הנמנה עם כוחות המילואים על פי התנדבות שנקרא להתייצב לשירות מילואים מסוים בהתאם להתנדבותו, רואים אותו לענין חוק זה כאילו היה בשירות מן הזמן שנקבע להתייצבותו לאותו שירות.

6. תחולת החוק על מי שחדל מהיות חייל

(א) אדם שעבר עבירה בהיותו חייל ולאחר ביצוע העבירה חדל, לחלוטין או לשעה, מהיות חייל, יחול עליו חוק זה בכל ענין הנוגע לאותה עבירה.

(ב) לא הוגש כתב אישום לבית דין צבאי על עבירה כאמור, תוך מאה ושמונים יום מהיום שבו חדל להיות חייל כאמור, והיא אינה עבירה לפי סעיף 92 ,43, 98 או 99, יחדל חוק זה לחול עליו לגבי אותה עבירה.

7. תחולת החוק על מי שנמסר לו נשק מטעם הצבא

מי שנמסר לו נשק מטעם הצבא כדי להחזיקו לפי תעודת הרשאה כאמור בסעיף 5ב (ג) לחוק כלי היריה, תש"ט-1949 ⁵, ועשה בו או לגביו מעשה המהווה עבירה על הסעיפים 76,(3) 45 (ג), 85 ,80 ,79 ,78 או 133 לחוק זה, יחול עליו חוק זה בכל ענין הנוגע לאותו מעשה.

8. תחולת החוק על בני אדם הנתונים במשמורת הצבא או עובדים בצבא

גם על אלה יחול חוק זה, אף אם אינם חיילים כהגדרתם בסעיף 1:

(1) הנמצא כדין במשמורת הצבא;

(2) העובד בשירות הצבא, או העובד במפעל המשרת את הצבא וששר הבטחון קבע אותו בצו כשירות צבאי לענין סעיף זה;

(3) העובד בשליחות הצבא.

11. תחולת החוק על איש מילואים שאינו בשירות

(א) איש מילואים שעבר אחת העבירות המנויות להלן יחול עליו חוק זה בכל הנוגע לאותה עבירה, אף אם חדל להיות נמנה עם כוחות המילואים.ואלו הן:

(1) מעשה המהווה עבירה לפי הסעיפים 102 ,101 ,100 ,99 ,57 או ; 104

(2) מעשה המהווה עבירה לפי סעיף 59 או 62, ועשה את המעשה כלפי מפקדו באשר הוא מפקדו;

(3) מעשה המהווה עבירה לפי סעיף 64 ועשה את המעשה לגבי חייל הבא לשים אותו במשמורת לפי חוק זה;

(4) מעשה המהווה עבירה לפי סעיף 65, ועשה את המעשה כלפי פקודו באשר הוא פקודו;

(5) מעשה המהווה עבירה לפי סעיף 85, לגבי נשק שקיבל מטעם הצבא;

(6) מעשה המהווה עבירה לפי תקנות שהותקנו על ידי שר הבטחון לפי חוק שירות בטחון, תש"ט-1949, והמטילות חובות על אנשי מילואים כשאינם בשירות.

(ב) לא הוגש כתב אישום לבית דין צבאי על איש מילואים על עבירה כאמור תוך שנה מהיום שבו נעברה העבירה, והיא איננה עבירה לפי סעיף 99, יחדל חוק זה לחול עליו לגבי אותה עבירה.

12. עבריין ששהה מחוץ למדינה

לא הוגש כתב אישום לבית דין צבאי מפני שהותו של הנאשם מחוץ לישראל, לא יבוא הזמן ששהה מחוץ לישראל במנין התקופה של מאה ושמונים יום לפי סעיף 6 ושל שנה לפי סעיף 11.

16. דין מי שחוק זה חל עליו ואינו חייל

מי שאינו חייל כהגדרתו בסעיף 1, וחוק זה חל עליו - יהיה דינו, לענין חוק זה, כדין חייל; וכל מקום שמדובר בחוק זה על חייל, גם אדם כאמור במשמע; והוא, כשאין הוראה אחרת.

חלק ב' - עבירות וענשים

פרק ראשון: אחריות לעבירה

18. שידול, הדחה והסתה

חייל שניסה לשדל או להדיח או להסית חייל אחר לעבור עבירה צבאית, דינו כאילו ניסה הוא עצמו לעבור אותה עבירה.

פרק שני: ענשים

22. ענשים משמעתיים

(א) אלה הענשים המשמעתיים: אתראה, ריתוק למחנה או לאניה, הפקעת משכורת, נזיפה או נזיפה חמורה.

(ב) בית דין צבאי המעניש בהפקעת משכורת רשאי להפקיע עד רבע ממשכורתו של הנידון בכל חודש, ולא יותר מששה חדשים.

(ג) בית דין צבאי רשאי להטיל קנס במקום הפקעת משכורת, אם הוא סבור כי בנסיבות הענין מן הראוי לעשות כן, ומשעשה כך יציין זאת בפסק דינו; דין קנס כזה, לגבי חומרת העונש, כדין הפקעת משכורת.

23. תקופת ריתוק ומחבוש

(א) עונש מחבוש לא יעלה על שלושים וחמישה ימים.

(ב) עונש ריתוק למחנה או לאניה לא יעלה על עשרים ושמונה ימים.

24. ברירת ענשים וצירופם

מי שנתחייב בבית דין צבאי על עבירה צבאית, רשאי בית הדין להטיל עליו את העונש שנקבע לה בחוק זה או עונש קל יותר, מתוך המפורטים בסעיף 21 וכן הוא רשאי לצרף לכל עונש גם עונש קל יותר כאמור.

31. עונש על תנאי

מקום שבית דין צבאי רשאי להטיל מחבוש או מאסר לתקופה קצובה, רשאי הוא להורות שהעונש, כולו או חלקו, יהיה על תנאי.

32. ביצועו של עונש על תנאי

(א) מי שנידון למחבוש או למאסר על תנאי לא ישא את העונש אלא אם עבר, תוך תקופה שנקבעה בגזר דינו, עבירה שהיא פשע, או שהיא אחד העוונות המפורטים בגזר הדין, והורשע בדין על אותה עבירה אם תוך התקופה ואם לאחריה.

(ב) לא יטיל בית דין צבאי עונש על תנאי בשל העבירה הנוספת אם נעברה תוך התקופה שנקבעה, כאמור בסעיף קטן (א), אך רשאי הוא להטיל בשל אותה עבירה מאסר על תנאי אם על הנאשם היה תלוי ועומד אותה שעה מחבוש על תנאי בלבד.

(ג) התקופה האמורה בסעיף קטן (א) לא תעלה על שנתיים מיום גזר הדין לגבי עבירה צבאית, ולא תפחת משנה ולא תעלה על שלוש שנים לגבי כל עבירה אחרת.

33. החלטה לביצוע עונש על תנאי

(א) הוטל עונש על תנאי והורשע הנידון בעבירה נוספת כאמור בסעיף 32 (א), יבוצע העונש על תנאי על פי החלטת בית הדין הדן באותה עבירה.

(ב) הוחלט לבצע עונש על תנאי, רשאי הנידון לערער על ההחלטה לבית הדין הצבאי לערעורים מנימוק זה בלבד, שלא נתקיים התנאי שבו הותנה העונש; אך אם הוא מערער על פסק הדין המרשיעו בעבירה הנוספת כאמור בסעיף 32 (א), לא יערער על החלטת הביצוע בנפרד.

(ג) ערער הנידון על החלטה לביצוע עונש על תנאי - יידחה הביצוע עד להחלטה בערעור.

(ד) מחבוש על תנאי לא יבוצע אם חדל הנידון להיות חייל כהגדרתו בסעיף 1.

34. מאסר ומחבוש מצטברים ומקבילים

(א) מאסר או מחבוש לתקופות שונות שהוטלו בפסק דין אחד ולא הורה בית הדין שהנידון ישא כולם או מקצתם בזה אחר זה - תתחיל תקופת כולם ביום אחד; אולם תקופת מאסר או מחבוש שהוטלה במקום קנס לפי סעיפים 38 או 39 יהיו תמיד בנוסף על כל תקופת מאסר או מחבוש שהוטלה על הנידון.

(ב) מי שנידון למאסר או למחבוש, ולפני שנשא כל ענשו חזר ונידון למאסר או למחבוש בשל עבירה אחרת, תקופת העונש השניה תתחיל מיד ובמקביל לראשונה, ואם נמצאה עודפת על הראשונה ישא לאחריה ביתרה; והוא, כשבית הדין שהטיל את העונש השני לא הורה הוראה אחרת בענין זה.

(ג) מאסר ומחבוש שנידון נושא בהם כאחד לפי סעיף קטן (א) או (ב), לא ישא אלא במאסר; אך אם היתה תקופת המחבוש עודפת על תקופת המאסר, ישא בכל תקופת המאסר וביתרת ימי המחבוש; והוא, כשלא הורה בית הדין הוראה אחרת בענין זה.

41. התיישנות עבירות

(א) עבירה צבאית תתיישן, אם עבר מיום ביצועה הזמן המפורש בצדה:

(1) עבירת בגידה - חמש עשרה שנה;

(2) עבירת עריקה - עשר שנים;

(3) עבירה אחרת - שלוש שנים.

(ב) עבירה שאיננה צבאית תתיישן, אם עבר מיום ביצועה הזמן הקבוע בדין להתיישנותה.

(ג) אם תוך תקופת התיישנות הוגש כתב אישום לבית דין צבאי או הוחל בהליך מטעם בית הדין, תקופת ההתיישנות תתחיל מיום ההגשה או ההליך.

42. התיישנותם של ענשים

(א) עונש שהטיל בית דין צבאי על עבירה צבאית יתיישן ולא יתחילו בביצועו, ואם הופסק ביצועו לא יחזרו לבצעו, אם עבר מיום אישור גזר הדין, או מיום הפסקת הביצוע, הזמן המפורש בצדו להלן:

(1) מאסר שלמעלה משלוש שנים או עונש חמור מזה - עשרים שנה;

(2) מאסר שלמעלה משנה ולא למעלה משלוש שנים - עשר שנים;

(3) עונש קל מן האמור בפסקה (2) - חמש שנים.

(ב) עונש שהוטל על ידי בית דין צבאי על עבירה שאיננה צבאית יתיישן כאמור בסעיף קטן (א) אם עבר מיום אישור גזר הדין, או מיום הפסקת הביצוע, הזמן הקבוע בדין להתיישנותו.

פרק שלישי: עבירות

48. מרי

חייל שעשה מעשה בניגוד למשטר או למשמעת או לסדר הטוב בצבא, והתכוון במעשה זה לעורר או להפגין התנגדות או מחאה נגד הוראה המחייבת בצבא או נגד דין כל שהוא, וכן חייל שנתן יד למעשה כזה, דינו - מאסר שלוש שנים.

49. הפגנה הפוגעת במשמעת

חייל שעשה מעשה בניגוד למשטר או למשמעת או לסדר הטוב בצבא, והתכוון במעשה זה להפגין חוסר כבוד למפקד או הזדהות עם דרישה, תרעומת או טענה של חייל אחר, וכן חייל שנתן יד למעשה כזה, דינו - מאסר שנתיים.

50. הסתה למרי

חייל אשר ביודעין גרם או ניסה לגרום לכך ששלושה חיילים או יותר יעברו על סעיף 48 או 49, דינו - מאסר שבע שנים.

53. תעמולה הפוגעת במשטר הצבאי או במשמעת הצבא

חייל אשר הכין, החזיק לשם הפצה, פרסם או הפיץ, בכתב או בצורה אחרת, חומר תעמולה שהבאתו לידיעת חייל עלולה להשפיע בדרך הפוגעת במשטר הצבאי או המערערת את המשמעת בצבא, או אשר עשה בין חיילים תעמולה בעל פה העלולה להשפיע בדרך האמורה, דינו - מאסר שלוש שנים.

54. תעמולה הפוגעת בסדר הטוב בצבא

חייל אשר הכין, החזיק לשם הפצה, פרסם או הפיץ, בכתב או בצורה אחרת, חומר תעמולה, שהבאתו לידיעת חייל עלולה להשפיע בדרך הפוגעת בסדר הטוב בצבא, או אשר עשה בין חיילים תעמולה בעל פה העלולה להשפיע בדרך הפוגעת בסדר הטוב בצבא, דינו - מאסר שנה.

55. חזקת כוונה להפיץ

חייל שנמצא ברשותו יותר מטופס אחד של חומר תעמולה כאמור בסעיפים 53 ו-54, רואים אותו כאלו החזיקם לשם הפצה כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר.

57. גילוי סודות

חייל אשר גילה או מסר ללא רשות אחד הדברים האלה:

(1) כתב סתרים, סיסמה, סימן היכר, או ידיעות על מספרם של כוחות הצבא, עמדותיהם, מקום הימצאם, אספקתם או מתקניהם, או על הכנות, או על פקודות בנוגע לפעולותיהם או לתנועותיהם;

(2) פרט חשוב בנוגע לתפקידו, שירותו או מקום שירותו בצבא, או לתפקידו, שירותו או מקום שירותו של חייל אחר בצבא, או כל פרט חשוב ביחס לצבא, שלפי פקודות הצבא או הנוהג הצבאי אין למסרו אלא למי שמוסמך לקבלו, בין שהידיעה נכונה ובין שאיננה נכונה, דינו - מאסר חמש שנים.

65. התעללות

חייל שהכה אדם הנמצא במשמורת שהחייל מופקד עליה, או שהכה חייל הנמוך ממנו בדרגה, או שהתעלל בהם בדרך אחרת, דינו - מאסר שלוש שנים.

80. אי שמירתו של רכוש צבאי

(א) חייל שלא נקט במועד הנכון בכל האמצעים הסבירים כדי לשמור מנזק, מקלקול או מאבדן כל רכוש צבאי שהגיע לידו או לרשותו, או שהוא אחראי לשלמותו, בין אם ניזוק הרכוש או נתקלקל או אבד ובין אם לאו, דינו - מאסר ששה חדשים; ואם היה הרכוש נשק, כלי טיס, כלי שיט או כלי תחבורה אחר, דינו - מאסר שנתיים.

(ב) היה החייל כאמור בסעיף קטן (א) מופקד על שמירת הרכוש, הרי -

(1) אם אבד הרכוש, דינו - מאסר שלוש שנים; כשהרכוש הוא נשק, כלי טיס, כלי שיט או כלי תחבורה אחר - מאסר שבע שנים;

(2) אם ניזוק או נתקלקל הרכוש, או עלול היה להינזק, להתקלקל או לאבוד, דינו - מאסר שנתיים; כשהרכוש הוא נשק, כלי טיס, כלי שיט או כלי תחבורה אחר - מאסר חמש שנים.

81. חזקת רשלנות

ניזוק, נתקלקל או אבד רכוש צבאי כאמור בסעיף 80, רואים אותו חייל כאילו לא נקט במועד הנכון כל האמצעים הסבירים לשמירת אותו רכוש, כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר.

92. עריקה

חייל שערק מן הצבא, דינו - מאסר חמש עשרה שנה. "עריקה" לענין סעיף זה - העדר מן השירות בצבא מתוך כוונה שלא לחזור לצבא.

93. חזקת כוונה שלא לחזור

חייל שנעדר משירות בצבא עשרים ואחד ימים רצופים, שלא ברשות, רואים אותו כאילו עזב את השירות מתוך כוונה שלא לחזור, כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר.

94. העדר מן השירות שלא ברשות

חייל שנעדר משירותו בצבא, או מהמקום שהוא חייב כדין להימצא בו אותה שעה, דינו - מאסר שנתיים, אלא אם הוכח כי היה לו היתר או הצדק סביר אחר לכך.

98. שחרור במרמה

חייל שהשיג את שחרורו מהכוחות הסדירים של הצבא בטענות שוא, בהעלמת פרטים חשובים או באמצעי הונאה אחרים, דינו - מאסר עשר שנים.

99. פטור משירות בטחון במרמה

חייל שהשיג לעצמו פטור משירות בטחון כמשמעותו בחוק שירות בטחון, תש"ט -1949 ⁷, בטענות שוא, בהעלמת פרטים חשובים או באמצעי הונאה אחרים, דינו - מאסר עשר שנים.

100. הטלת מום

חייל שהטיל בגופו מום או מחלה, או הניח לאדם אחר להטיל בו מום או מחלה, או שעשה מעשה על מנת ללקות במום או במחלה או להחמיר מום או מחלה שיש לו, והכל מתוך כוונה לפסול על ידי כך את עצמו משירות צבאי, או לעשות את עצמו בלתי ראוי לתפקיד בצבא שהיה ראוי לו אלמלא המום או המחלה, דינו - מאסר עשר שנים.

101. התחלות

חייל שהעמיד פני חולה או בעל מום בכוונה לפסול את עצמו לשירות או למילוי תפקיד, דינו - מאסר שנתיים.

102. השתמטות מפעולה מסוימת

חייל שעשה אחד המעשים המפורטים בסעיף 94 או בסעיף 100, או השתמש בטענות שוא או באמצעי הונאה אחרים כדי להשתמט מפעולה, או מהמראה או מהפלגה, או כדי להשתמט משירות מילואים או מחלק ממנו, דינו - מאסר שלוש שנים; עשה מעשה כאמור על מנת להשתמט מתפקיד קרבי, דינו - מאסר חמש עשרה שנה.

105. עבירה במסמכים צבאיים

חייל שעשה אחת מאלה:

(1) ביודעין, מסר, או הניח לזולתו שימסור, ידיעה כוזבת במסמך הנוגע לצבא, והמסמך נערך או נחתם על ידיו;

(2) מסר, או הניח לזולתו שימסור, ידיעה כוזבת במסמך הנוגע לצבא ושחובה עליו לבדוק את נכונות תכנו, מתוך שלא נקט אמצעים סבירים כדי למלא חובה ז;

(3) מתוך כוונה להטעות, העלים, או הניח לאחר להעלים, פרט כל שהוא במסמך כאמור בפסקה (1) או (2);

(4) העלים, השחית, שינה או סילק מסמך שחובה עליו לשמרו או להמציאו, דינו - מאסר שלוש שנים.

106. רשלנות לגבי תעודות

חייל אשר חתם על מסמך שנקבע בפקודות הצבא כתעודה לצורך סעיף זה, ולא נקט אמצעים סבירים כדי לבדוק את נכונותו ודיוקו של פרט חשוב מן הפרטים שהתעודה מעידה עליהם, דינו - מאסר שתי שנים.

109. עבירות לגבי בתי דין צבאיים

(א) חייל שעבר אחת העבירות האלה:

(1) הוזמן כדין לבוא לפני בית דין צבאי ולא בא, או בא ועזבו לפני שקיבל רשות לעשות זאת, ולא הראה סיבה מספקת להעדרו;

(2) נדרש כדין על ידי בית דין צבאי להישבע או להצהיר בהן צדק ולא עשה זאת;

(3) נדרש כדין על ידי בית דין צבאי להמציא מסמך שברשותו ובמזיד לא המציא אותו;

(4) בהיותו עד בבית דין צבאי לא השיב על שאלה שנדרש כדין להשיב עליה, או השיב ביודעין תשובה מתחמקת;

(5) גרם הפרעה או הפסקה במהלך הדיונים של בית הדין, דינו - מאסר שנה.

(ב) חייל שביזה בית דין צבאי על ידי נקיטת לשון מעליבה או מאיימת, דינו - מאסר שנתיים.

111. עדות שקר בבית דין

חייל שהעיד, ביודעין, בשבועה או בהן צדק עדות שקר לפני בית דין צבאי או לפני שופט-חוקר, דינו - מאסר שבע שנים.

112. עדות שקר שלא בבית דין

חייל שהעיד ביודעין עדות שקר לפני קצין שיפוט כשהוא דן בדיון משמעתי, לפני ועדת חקירה לפי סעיף 537 או לפני אדם אחר המוסמך לפי חוק זה לגבות עדות מפי אותו חייל, דינו - מאסר שנתיים.

113. עדויות סותרות

חייל שבעדותו בפני בית דין צבאי סתר בפרט חשוב עדות קודמת שהעיד לפני בית דין צבאי אחר או לפני כל בית משפט אחר או לפני שופט-חוקר או קצין בודק, או שבעדותו לפני שופט-חוקר סתר בפרט חשוב עדות קודמת שהעיד לפני קצין בודק, והוכח לבית הדין כי היתה בזה כוונה להונות את מי שלפניו ניתנה עדות מן העדויות כאמור, דינו - מאסר שנתיים, ואין נפקא מינה את מי ממקבלי העדויות התכוון הנאשם להונות.

114. מעצר שלא כדין

חייל שעצר אדם שלא כדין או החזיקו במשמורת שלא כדין, דינו - מאסר שלוש שנים.

115. עבירות בקשר למעצר

חייל שלא קיים הוראות חוק זה, או פקודות הצבא, החלות על עצירתו של אדם או על החזקתו במשמורת ועל הבאתו לדין, דינו - מאסר שמונה עשר חודש.

116. סירוב להחזיק במשמורת

חייל שנדרש כדין להחזיק חייל אחר במשמורת, או לשימו במשמורת, ולא עשה זאת, דינו - מאסר שנתיים.

117. סירוב לסייע להחזיק במשמורת

חייל שנדרש כדין לסייע להחזיק חייל אחר במשמורת או לשימו במשמורת ולא עשה זאת, דינו - מאסר שנה.

118. הפרעה להחזקה במשמורת

חייל שהפריע להחזיק חייל במשמורת או לשימו במשמורת, דינו - מאסר שלוש שנים.

119. שימוש באמצעים בלתי כשרים לצורך חקירה

חייל שהשתמש באלימות, או שאיים להשתמש באלימות, כלפי אדם אחר כדי לאלצו להעיד או למסור אמרה בעבירה, דינו - מאסר שלוש שנים; השתמש באמצעים בלתי כשרים אחרים כדי לאלץ אדם להודות באשמה בעבירה, דינו - מאסר שנה.

120. שחרור ממשמורת

חייל ששחרר, שלא ברשות, אדם הנתון למשמורתו או למשמורת של חייל אחר, או שהניח לאותו אדם שיימלט, דינו - מאסר שלוש שנים.

121. בריחה ממשמורת

חייל שנמצא כדין במשמורת הצבא ונמלט או ניסה להימלט ממנה לפני ששוחרר מאותה משמורת, דינו - מאסר שנתיים.

122. סירוב לקיים פקודה

חייל שבמזיד לא קיים פקודה שניתנה לו מאת מפקד תוך מילוי תפקידו, או שסירב לקיימה בין בדיבור ובין בהתנהגות, דינו - מאסר שלוש שנים; עבר את העבירה תוך פעולה קרבית של יחידתו, דינו - מאסר שבע שנים, ואם עבר את העבירה בפעולה קרבית נוכח האויב, דינו - מאסר חמש עשרה שנה.

123. אי קיום פקודה

חייל שלא קיים פקודה שניתנה לו על ידי מפקד, דינו - מאסר שתי שנים; עבר את העבירה תוך פעולה קרבית של יחידתו, דינו - מאסר עשר שנים.

124. התרשלות

חייל שקיים ברשלנות פקודה או הוראה שניתנה לו, או שהתרשל במילוי תפקידו בצבא, דינו - מאסר שנה; מפקד יחידה או חייל בדרגת סמל ומעלה שעבר עבירה כאמור, דינו - מאסר שנתיים.

125. אין חובה לקיים פקודה בלתי חוקית

לא ישא חייל באחריות פלילית לפי הסעיפים 123,122 ו-124 אם ברור וגלוי שהפקודה שניתנה לו היא לא חוקית.

126. הפרעה לשוטר צבאי

חייל שהפריע לשוטר צבאי במילוי תפקידו, דינו - מאסר שנתיים.

127. סירוב לסייע לשוטר צבאי

חייל שנדרש לסייע לשוטר צבאי במילוי תפקידו ולא עשה זאת, דינו - מאסר שנה.

128. התנהגות פרועה

חייל שהשתתף בקטטה, או שהתנהג בצורה פרועה במקום ציבורי, דינו - מאסר שנה.

133. אי קיום הוראות המחייבות בצבא

חייל שלא קיים הוראה מפקודות הצבא, מפקודות קבע, מפקודות שגרה או מפקודות כלליות אחרות שפורסמו בכתב בהתאם לנוהג הצבאי או שהתרשל בקיום הוראה כזו, דינו - מאסר שנה.לענין סעיף 8 לפקודת החוק הפלילי, 1936 ⁹, רואים גם את הפקודות המנויות בסעיף זה שאינן פקודות הצבא כאילו הן דינים.

134. אי מניעת עבירה

(א) חייל שידע כי חייל אחר זומם או מנסה לעבור עבירה צבאית שענשה עולה על שלוש שנים מאסר, ולא פעל באופן סביר כדי למנוע את עשייתה או השלמתה, דינו -

(1) אם העונש שנקבע על העבירה הוא מוות או מאסר עולם - מאסר עשר שנים;

(2) אם העונש שנקבע על העבירה הוא מאסר לזמן קצוב - מאסר שלא יעלה על מחצית תקופת המאסר שעבריין צפוי לה על העבירה אך לא יותר משלוש שנים.

(ב) מבלי לפגוע בכלליות האמור בסעיף קטן (א) ומבלי להוציא מקרי קרבה אחרים נקבע בזה, כי בן-זוג, הורה, צאצא, אח או אחות של חייל שזמם או ניסה לעבור עבירה כאמור בסעיף קטן (א), אשר לא הודיעו לרשויות המוסמכות על המזימה או הנסיון - אין רואים אותם כאילו לא פעלו באופן הנדרש לפי אותו סעיף קטן.

135. קשר לעבור עבירה

חייל שקשר קשר עם אדם אחר לעבור עבירה צבאית יהיה צפוי -

(1) למאסר עולם, אם העונש הצפוי לחייל העובר את העבירה שלשמה נקשר הקשר (להלן - העונש העיקרי) הוא מוות;

(2) למאסר עשרים שנה, אם העונש העיקרי הוא מאסר עולם;

(3) למחצית העונש העיקרי, אם העונש העיקרי הוא מאסר לתקופה קצובה;

(4) לעונש העיקרי, אם העונש העיקרי הוא אחר.

חלק ג' - דין משמעתי

136. תחולת הדין המשמעתי

חייל, שדרגתו למטה מדרגת סגן אלוף, שהואשם בעבירה צבאית וענשה אינו עולה על מאסר שלוש שנים, תהא לקצין שיפוט הסמכות לדונו דין משמעתי לפי הוראות חלק זה.

137. דין משמעתי לגבי קצין

קצין יועמד לדין משמעתי לפני קצין שיפוט שדרגתו גבוהה מדרגת הנאשם שתי דרגות לפחות, אם לא הורה הרמטכ"ל, או מי שהוסמך לכך על ידיו, הוראה אחרת בענין זה.

138. דין משמעתי לגבי חייל שאינו קצין

חייל שאינו קצין יועמד לדין משמעתי לפני קצין שיפוט זוטר, אם לא הורה הרמטכ"ל, או מי שהוסמך לכך על ידיו, להעמידו לפני קצין שיפוט בכיר.

139. סמכותו של קצין שיפוט

קצין שיפוט לא ידון בתלונה על חייל, אלא באחד המקרים האלה:

(1) החייל נמנה עם יחידה הנתונה לפיקודו;

(2) הוענקה לו על ידי הרמטכ"ל סמכות של קצין שיפוט לפי סעיף 1 לגבי החייל או לגבי העבירה.

141. תלונה שהובאה בפני קצין שיפוט זוטר

קצין שיפוט זוטר שהובאה לפניו תלונה על חייל הנאשם בעבירה שהוא מוסמך לדון בה, יעשה אחת מאלה:

(1) יבטל את התלונה;

(2) ידון בה בעצמו;

(3) יעבירנה, כל עוד לא גזר דינו של הנאשם או לא זיכהו, לדיון לפני קצין שיפוט בכיר, בהתאם לפקודות הצבא.

142. סמכותו של קצין שיפוט בכיר

קצין שיפוט בכיר שהובאה לפניו תלונה על חייל הנאשם בעבירה שהוא מוסמך לדון בה, יעשה אחת מאלה:

(1) יבטל את התלונה;

(2) ידון בה בעצמו;

(3) יעבירנה, כל עוד לא גזר דינו של הנאשם או לא זיכהו, לדיון לפני מפקדו בהתאם לפקודות הצבא, או לשפיטה לפני בית דין צבאי.

143. תלונה שאין קצין שיפוט רשאי לדון בה

קצין שיפוט שהובאה לפניו תלונה שהוא אינו מוסמך לדון בה, יעבירנה לקצין שיפוט בכיר בהתאם לפקודות הצבא, ואם היה בעצמו קצין שיפוט בכיר - יעבירנה לשפיטה לפני בית דין צבאי.

144. סייג לסמכות לבטל תלונה

קצין שיפוט לא יבטל תלונה לפי הסעיפים 141 או 142 אלא אם נוכח שאין מקום להאשמה או אם יש נסיבות אחרות המצדיקות, לדעתו, את ביטולה; ביטל קצין שיפוט תלונה כאמור - יפרט את נימוקיו לכך ויודיעם לממונים עליו, לפי פקודות הצבא.

145. דיון מחדש בתלונה שבוטלה

ביטול תלונה על ידי קצין שיפוט לא תשמש מניעה לחזור ולדון בה, בהתאם לפקודות הצבא.

148. העברת דין לקצין שיפוט בכיר לפי בקשה

חייל שהועמד לדין משמעתי לפני קצין שיפוט זוטר, רשאי לבקש שדינו יועבר לקצין שיפוט בכיר, בהתאם לפקודות הצבא, וקצין שיפוט זוטר חייב למלא אחרי הבקשה.

149. העבדת דין על פי בקשת קצין

קצין שהועמד לדין משמעתי לפני קצין שיפוט בכיר, רשאי לבקש שדינו יועבר למפקדו של אותו קצין שיפוט, בהתאם לפקודות הצבא, והמפקד שנתבקש כך חייב למלא אחרי הבקשה.

150. העברת הענין לבית דין צבאי על פי בקשת נאשם

חייל שהועמד לדין משמעתי לפני קצין שיפוט בכיר שלא על פי בקשתו, רשאי לבקש שהתלונה תועבר לבית דין צבאי, וקצין שיפוט בכיר חייב למלא אחרי הבקשה.

151. החזרת תלונה לדיון משמעתי

הועברה תלונה לשפיטה בבית דין צבאי, בין על פי בקשת הנאשם ובין שלא על פי בקשתו, והעבירה נתונה לדין משמעתי, רשאי ראש המחוז השיפוטי, לאחר קבלת חוות דעתו של פרקליט צבאי, להורות שהתלונה תידון בדיון משמעתי על ידי מפקדו של הקצין שהורה על ההעברה, או על ידי קצין שיפוט בכיר אחר אשר אליו תועבר התלונה.

152. סמכויות ענישה של קצין שיפוט זוטר

קצין שיפוט זוטר יכול להטיל אחד הענשים האלה:

(1) אתראה;

(2) ריתוק למחנה או לאניה עד שבעה ימים;

(3) הפקעת משכורת עד רבע ממשכורתו של הנידון בכל חודש במשך ששה חדשים, ובלבד שכל הסכום שיופקע לא יעלה על עשרים לירות ואם הנידון הוא חייל בשירות חובה - על שלוש לירות;

(4) נזיפה;

(5) מחבוש עד שבעה ימים.

153. סמכויות ענישה של קצין שיפוט בכיר

קצין שיפוט בכיר יכול להטיל אחד הענשים האלה:

(1) אתראה;

(2) ריתוק למחנה או לאניה עד עשרים ושמונה יום;

(3) הפקעת משכורת עד רבע משכורתו של הנידון בכל חודש במשך ששה חדשים, ובלבד שכל הסכום שיופקע לא יעלה על ארבעים לירות ואם הנידון הוא חייל בשירות חובה - על שש לירות;

(4) נזיפה;

(5) נזיפה חמורה;

(6) מחבוש עד שלושים וחמישה יום;

(7) הורדה בדרגה, בתנאי שדרגת הנאשם אינה למעלה מדרגת סמל ראשון.

154. קנס במקום הפקעת משכורת

קצין שיפוט רשאי להטיל קנס במקום הפקעת משכורת, אם הוא סבור כי בנסיבות הענין מן הראוי לעשות כן, ובלבד שהקנס לא יעלה על הסכום המכסימלי שהוא מוסמך להפקיע.

155. חיוב בפיצויים

קצין שיפוט שהובא לפניו חייל לדין, ומצאו אשם בעבירה, יכול לחייבו, נוסף לכל עונש, בתשלום פיצויים על הנזק שנגרם עקב העבירה; אך אין קצין שיפוט זוטר יכול לחייב נאשם בתשלום פיצויים בסכום העולה על שש לירות, ואין קצין שיפוט בכיר יכול לחייב נאשם בתשלום פיצויים בסכום העולה על ארבעים וחמש לירות.

156. מחבוש על תנאי

קצין שיפוט שהטיל על חייל מחבוש, רשאי לצוות בפסקו, כי העונש יהיה על תנאי, ויהיה תלוי ועומד לתקופה שנקבעה בפסק, ובלבד שלא תעלה על שנתיים מיום הפסק.

157. ביצוע העונש המותנה

מי שהוטל עליו עונש על תנאי ותוך התקופה שנקבע בפסק הורשע בעבירה מסוג העבירה שעליה נענש, או בעבירה אחרת הנתונה לדיון משמעתי ושקצין השיפוט בפסקו התנה בה את ביצוע העונש, יבוצע העונש על תנאי על פי פסק של קצין השיפוט שדן בעבירה שנעברה לאחרונה.

158. סייגים לסמכות

הרמטכ"ל רשאי לקבוע בכתב, בדרך כלל או למקרה מסוים, סייגים לסמכויות הנתונות לקצין שיפוט, ומשנקבעו - רואים אותם כאילו נקבעו בחוק זה.

159. סדרי הדין המשמעתי

קצין שיפוט לא ידון נאשם ולא יגבה עדויות אלא בפניו; בתחילת הדיון יקרא בפניו את דברי התלונה, ולפני מתן הפסק יתן לו הזדמנות להשמיע את דברו.

160. פסק בדין משמעתי

תם הדיון ולא החליט קצין השיפוט לבטל את התלונה, יפסוק בה, ואם נמצא הנאשם אשם - יקבע את ענשו.

161. אי תחולת דיני הראיות

קצין שיפוט לא יהיה כפוף לדיני הראיות, ויפעל בדרך הנראית לו מועילה ביותר לבירור התלונה; והוא, כשאין בחוק זה או בפקודות הצבא הוראה אחרת בענין זה.

162. ביצוע פסק שניתן בדין משמעתי

קצין שיפוט שפסק או אישר בערר עונש שאינו על תנאי, אינו רשאי להפסיק או לעכב את ביצוע העונש, אלא אם היה צורך בכך מחמת פעולה קרבית או הפלגת כלי שיט או מחמת סיבות דומות או אם הוגש ערר לפי סעיף 163; הפסיק או עיכב ביצועו של העונש -יקבע את המועד להמשך ביצועו, ובלבד שהמועד לא יעלה על תשעים יום מיום ההפסקה או העיכוב.

163. ערר על פסק

חייל שהוטל עליו עונש בדין משמעתי רשאי, תוך שלושה ימים מיום שהודיעו לו את הפסק, להגיש עליו ערר לפני קצין שיפוט בכיר הממונה, לפי פקודות הצבא, על מטיל העונש.

164. הגשת ערר

ערר יימסר בכתב לידי המפקד הישיר של העורר, והוא יעבירנו לתעודתו.

165. סמכויות קצין שיפוט הדן בערר

קצין שיפוט שהוגש לפניו ערר רשאי לעשות אחת מאלה:

(1) לדחות את הערר;

(2) לבטל את ההרשעה והעונש;

(3) לאשר את ההרשעה ולהפחית את העונש או להגדילו בתחום סמכותו כקצין שיפוט, ובלבד שלא יגדיל את העונש כל עוד לא נתן לעורר הזדמנות להשמיע דברו.

166. עונש שהוחל בביצועו לפני הערר

עונש שהוחל בביצועו על פי פסק שעוררו עליו והוא אושר בערר, רואים כאילו התחיל ביצועו על פי הפסק שניתן בערר.

167. המתקת ענשים משמעתיים

הוטל עונש בדין משמעתי, רשאי הרמטכ"ל לבטלו, או לשנותו באחת הדרכים הבאות:

(1) היה העונש הורדה בדרגה - יחליפנו במחבוש או בעונש אחר מהענשים המנויים בסעיף 22;

(2) היה העונש מחבוש - יקטין את תקופתו או יחליפנו בעונש אחר מהענשים המנויים בסעיף 22;

(3) היה העונש הפקעת משכורת או קנס - יקטין את שיעור ההפקעה או הקנס;

(4) היה העונש ריתוק למחנה או לאניה - יקטין את תקופתו או יחליפנו באחד הענשים המנויים בסעיף 22.

168. סמכויות הפרקליט הצבאי הראשי לגבי פסקים בדין משמעתי

הפרקליט הצבאי הראשי רשאי לבטל כל פסק שניתן בדין משמעתי אם, לפי דעתו, קרה אחד מאלה:

(1) קצין השיפוט לא היה מוסמך לדון בעבירה;

(2) קצין השיפוט לא היה מוסמך להטיל את העונש;

(3) קצין השיפוט לא היה מוסמך לדון את הנאשם;

(4) הדיון המשמעתי התנהל באופן הפוגע בסדרי הדין שנקבעו לפי חלק זה.

169. אין אחריות משמעתית פעמיים

מי שהובא לדין משמעתי על מעשה פלוני וחויב או זוכה, לא יובא שנית לדין משמעתי על אותו מעשה, מלבד אם בוטל הפסק לפי סעיף 168.

170. התיישנות

לא יובא חייל לדין משמעתי אם עברו שלוש שנים מיום ביצוע העבירה, ופסק שניתן בדין משמעתי לא יבוצע אם עברו שלוש שנים מיום נתינתו.

171. דין משמעתי ושפיטה

(א) מי שנשפט על מעשה פלוני בבית דין צבאי או בכל בית משפט אחר לא יובא עליו לדין משמעתי.

(ב) אין רואים פסק בדין משמעתי כמעשה בית דין לגבי בית דין צבאי או כל בית משפט אחר, אולם לא יובא אדם לדין לפני בית דין צבאי על עבירה שנידון עליה בדין משמעתי, אלא על פי הוראה בכתב של ראש המחוז השיפוטי שתינתן לאחר קבלת חוות דעת של פרקליט צבאי, ולא יובא לדין על עבירה כאמור לפני בית משפט אחר אלא בהסכמת פרקליט המדינה.

172. שפיטה מבטלת פסק בדין משמעתי

מעשה שנפסק עליו בדין משמעתי והובא עליו הנאשם לדין לפני בית דין צבאי או לפני כל בית משפט אחר - הפסק בדין המשמעתי בטל.

173. דין חייל לשעבר

אדם שעבר עבירה בהיותו נמנה עם הכוחות הסדירים של הצבא ולאחר ביצוע העבירה חדל מהיות נמנה כך, לא יועמד לדין משמעתי על אותה עבירה.

174. דין משמעתי של איש מילואים בשירות

לא יידון איש מילואים בדין משמעתי על עבירה שעבר כשהוא בשירות, אלא אם הובא לדין לא יאוחר מאשר תוך שלושה חדשים מאותו השירות שבו עבר את העבירה.

175. דין משמעתי של איש מילואים שלא בשירות

לא יידון איש מילואים בדין משמעתי על עבירה שעבר שלא בשירות, אלא אם הובא לדין עליה לא יאוחר מאשר תוך שנים עשר חודש מיום ביצוע העבירה.

176. דין משמעתי רק בשירות

לא יידון איש מילואים בדין משמעתי אלא כשהוא בשירות ולפני מפקד שגם הוא בשירות.

חלק ה' - הליכי שפיטה

פרק ראשון: הליכים לפני המשפט

סימן א' - תלונה, מעצר וחיפוש

226. תלונה

מפקד היודע, או שיש לו יסוד להניח, כי אחד מפקודיו עבר עבירה שאפשר לשפטו עליה בבית דין צבאי, יערוך תלונה או יורה על עריכת תלונה בשל העבירה, יחתום עליה ויביאנה לפני קצין שיפוט, הכל כפי שנקבע בפקודות הצבא.

227. שוטר צבאי וסמכויותיו

חייל שנתמנה לפי פקודות הצבא להיות שוטר צבאי (להלן - שוטר צבאי) רשאי, בהתחשב עם פקודות הצבא -

(1) להשתמש לגבי כל חייל, ולגבי כל אדם אחר הנמצא במקום שבהחזקת הצבא או המפריע לפעולה של הצבא, בסמכויות הנתונות על פי הדין לשוטר לגבי כל אדם;

(2) לעצור ללא פקודת מעצר כל חייל כהגדרתו בסעיף 1 שאינו נותן ידיעות המספיקות לזהותו;

(3) לעצור כל חייל כהגדרתו בסעיף 1 שיש לו עליו פקודת מעצר לפי כל דין, וכל אדם אחר שיש לו עליו פקודת מעצר שניתנה לפי חוק זה.

228. מעצר על ידי גבוה בדרגה

חייל היודע, או שיש לו יסוד להניח, כי חייל אחר הנמוך ממנו בדרגה עבר עבירה שאפשר לשפטו עליה בבית דין צבאי, רשאי לעצור אותו חייל ללא פקודת מעצר, אלא אם כן ידוע לו שמצוי באותו מקום מפקד יחידה שהחייל הנמוך בדרגה שייך אליה, או שוטר צבאי.

229. מעצר על הפרעת סדר

קצין רשאי לעצור ללא פקודת מעצר כל חייל המשתתף במריבה, בקטטה או בהפרעת סדר, אף אם אותו חייל גבוה ממנו בדרגה.

230. שמירת הוראות אחרות

אין האמור בסעיפים 228 ו-229 בא לגרוע מהוראות פקודת הפרוצדורה הפלילית (מאסר וחיפושים) ¹², או מהסמכויות הנתונות בידי שוטר צבאי על פי סעיף 227.

231. מעצר על ידי שוטר צבאי ללא פקודת מעצר

חייל שנעצר על ידי שוטר צבאי והוא מוחזק במעצר, יש לקבל עליו פקודת מעצר תוך זמן סביר; לא ניתנה פקודת מעצר עד תום ארבעים ושמונה שעות מעת מעצרו -ישוחרר.

232. מסירת אדם שאינו חייל לרשות אזרחית

שוטר צבאי העוצר לפי חוק זה אדם שאינו חייל, חייב למסור אותו בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מעשרים וארבע שעות לאחר המעצר, לידי רשות אזרחית.

233. מעצר על ידי חייל אחר ללא פקודת מעצר

מי שנעצר כאמור בסעיפים 228 ו-229 יושם במקום מעצר צבאי, ואם הוא מוחזק במעצר יש לקבל עליו פקודת מעצר תוך זמן סביר; לא ניתנה פקודת מעצר תוך עשרים וארבע שעות מעת מעצרו - ישוחרר.

234. פקודת מעצר של קצין שיפוט

קצין שיפוט רשאי לתת פקודת מעצר על חייל הנמוך ממנו בדרגה שנחשד או נאשם בעבירה; פקודת המעצר תיערך בכתב ותיחתם על ידי קצין השיפוט.

235. אישור פקודת מעצר

(א) קצין שיפוט שנתן פקודת מעצר כאמור בסעיף 234 יגישנה מיד, בהתאם לפקודות הצבא, לאישורו של קצין שיפוט אחר שדרגתו אינה למטה מדרגת סגן אלוף.

(ב) קצין שיפוט שאישר פקודת מעצר יודיע על כך מיד, בהתאם לפקודות הצבא, לפרקליט צבאי.

236. תקפה של פקודת מעצר של קצין שיפוט

תקפה של פקודת מעצר שניתנה לפי סעיף 234 יפקע בתום תשעים ושש שעות לאחר נתינתה, אלא אם כן אושרה לפני כן לפי סעיף 235.

237. הארכת תוקף פקודת מעצר

אין להחזיק חייל במעצר, לפי פקודת מעצר של קצין שיפוט שנתאשרה, יותר מחמישה עשר יום מיום נתינתה.אולם אם סבור נותן הפקודה כי יש צורך להאריך את המעצר, רשאי הוא, בהתאם לפקודות הצבא, לאחר אישורו של קצין שיפוט שדרגתו אינה למטה מדרגת סגן אלוף, להאריך את תוקף הפקודה לתקופה נוספת שלא תעלה על עשרה ימים כל פעם.

238. ערר על פקודת מעצר

מי שנעצר על פי פקודת מעצר רשאי להגיש לפרקליט צבאי ערר על המעצר, כפי שייקבע בפקודות הצבא.

239. בביטול פקודת מעצר

פרקליט צבאי רשאי לבטל כל פקודת מעצר של קצין שיפוט, בין לפי ערר ובין ביזמת עצמו, ולצוות על שחרורו של העציר, אולם אם הוארכה פקודת המעצר על פי סעיף 237 תהיה סמכות זו נתונה לפרקליט הצבאי הראשי בלבד.

240. הארכת מעצר על פי חוות דעת

לא יאשר קצין שיפוט הארכה שניה או נוספת של פקודת מעצר לפי סעיף 237 אלא לאחר שקיבל חוות דעת בכתב מאת פרקליט צבאי.

241. הארכת מעצר העולה על שני חדשים

תקופת מעצר מכוח פקודת מעצר של קצין שיפוט לא תעלה בכללה על שני חדשים, אלא אם הובא הנאשם לפני שופט-משפטאי של בית הדין הצבאי לערעורים והוא נתן פקודת מעצר לתקופה נוספת, שיקבענה בכל פעם.

242. פקודת מעצר של שופט-חוקר

שופט-חוקר רשאי, בכל עת לאחר התחלת החקירה המוקדמת, ליתן פקודת מעצר על נאשם הנתון לחקירה ותקפה עד סיום החקירה, אולם אם בסיום החקירה החליט השופט החוקר להמליץ על העמדת העציר לדין תעמוד פקודת המעצר בתקפה עד תחילת הדיון, או עד ביטול הקובלנה לפי סעיף 299

243. פקודת מעצר של בית דין

הורכב מותב של בית דין צבאי, רשאי אב בית הדין בכל עת ליתן פקודת מעצר על הנאשם ותקפה עד סיום המשפט באותה ערכאה, אם לא בוטלה לפני כן.

244. מעצר פתוח

מי שמוסמך ליתן פקודת מעצר או לאשרה, רשאי, חלף זאת, לצוות על החזקת העציר במעצר-פתוח.

245. סמכות להוציא צו חיפוש

(א) לבית דין צבאי, לשופט-חוקר ולקצין שיפוט בכיר יהיו לגבי מקום צבאי הסמכויות הנתונות לשופט שלום על פי הסעיפים 16 ו-17 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (מאסר וחיפושים), אלא שפקודת חיפוש לפי סעיף זה תהיה ערוכה אל שוטרים צבאיים.

(ב) לקצין שיפוט זוטר יהיו הסמכויות האמורות בסעיף קטן (א) לגבי מקום שבפיקודו.

(ג) לענין סעיף זה "מקום צבאי" - לרבות (1) מתקן או מפעל של המדינה ששר הבטחון קבעו, בכל דרך פרסום שמצא למתאים, כמקום צבאי לענין סעיף זה;

(2) דירתו של חייל כהגדרתו בסעיף 1 - אם הדירה היא במקום שבהחזקת הצבא, או שהיא בהחזקתו של חייל, או של החייל ובת-זוגו.

(ד) הסמכות לפי סעיף זה באה להוסיף על סמכותו של מפקד, באשר הוא מפקד, לחפש אצל חייל מפקודיו או במקום שבפיקודו על מנת להבטיח קיום פקודה חוקית.

246. שוטר צבאי רשאי לבצע פקודת חיפוש של שופט שלום

שופט שלום הנותן פקודת חיפוש רשאי לערכה על שמו של שוטר צבאי או של שוטרים צבאיים, אם הוא סבור שהפקודה נחוצה לצורך הליך כל שהוא לפי חוק זה.

247. חיפוש על ידי שוטר צבאי ללא פקודה

סמכות של שוטר לפי סעיף 18 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (מאסר וחיפושים), תהיה נתונה גם לשוטר צבאי לגבי אדם המתחמק ממאסר או ממשמורת חוקית לפי חוק זה, וכן לגבי מעשה שאפשר להביא עליו לדין לפני בית דין צבאי, וזה נוסף לאמור בסעיף 227.

248. חיפוש אצל עציר

שוטר צבאי שעצר אדם או קיבל למשמרתו אדם שנעצר רשאי לערוך חיפוש אצל העציר בהתאם לאמור בסעיף 11 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (מאסר וחיפושים).

249. אין חיפוש אלא בעדים

לא ייערך חיפוש לפי חוק זה אלא בפני שני עדים מלבד המחפש, פרט למקרים דחופים ביותר.

250. תחולת הוראות נוספות

הסעיפים 28,27 ,26 ,22 ,21 ,20 ו-29 לפקודתהפרוצדורה הפלילית (מאסר וחיפושים), יחולו על חיפוש לפי חוק זה.

פרק שני: שופטים, סניגוריה ופומביות

סימן ב' - סניגוריה

316. סניגור לפי בחירת הנאשם

נאשם לפני בית דין צבאי רשאי לנהל את הגנתו בעצמו או לבחור לו לסניגור אדם שאושר לשמש סניגור לפני בתי הדין הצבאיים לפי סעיף 318 ושילם באותה שנה את האגרה שנקבעה, או כל חייל שהסכים לשמש סניגורו; אולם אם היה בית הדין סבור כי הדיון לפניו עלול להביא לגילוי סודות צבאיים לא יוכל לשמש כסניגור חייל כאמור, אלא אם אושר על ידי בית הדין.

317. ועדה לאישור סניגורים

(א) תוקם ועדה לאישור עורכי דין שיהיו רשאים לשמש סניגורים בבתי הדין הצבאיים.

(ב) חברי הועדה יהיו:

(1) שופט של בית המשפט העליון שייבחר על ידי חבר שופטיו;

(2) שני עורכי דין העובדים במקצועם שייבחרו על ידי מועצת הסתדרות עורכי הדין בישראל; אם יתקבל חוק להקמת לשכת פרקליטים שתארגן את מקצוע עריכת הדין, ייבחרו שני עורכי הדין על ידי לשכת הפרקליטים;

(3) היועץ המשפטי לממשלה;

(4) הפרקליט הצבאי הראשי.

(ג) הרכב הועדה יפורסם ברשומות.

(ד) שופט בית המשפט העליון שנבחר כאמור בפסקה (ב) (1) יהיה יושב ראש הועדה.

(ה) הועדה תקבע סדרי עבודתה במידה שלא נקבעו בחוק זה או בתקנות שיתקין שר המשפטים בהסכמת שר הבטחון.

318. אישור הועדה

(א) אדם המוסמך לעסוק בישראל במקצוע עריכת דין, רשאית הועדה לתת לו אישור כאמור בסעיף 317 או לסרב לתתו, לפי שיקול דעתה, והיא רשאית, על פי בקשת הרמטכ"ל, לבטל בכל עת אישור שניתן.

(ב) שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות, שבעד אישור שניתן לפי סעיף זה תשולם אגרה שנתית שלא תעלה על עשר לירות.

319. סירוב לדחות משפט

בחר לו הנאשם סניגור שאינו יכול להתייצב במשפט בזמן שנקבע לתחילתו וביקש לדחות את המשפט בגלל זה, רשאי בית הדין לסרב לבקשה.

320. פסילת סניגור שנבחר על ידי הנאשם

(א) חייל שנבחר סניגור על ידי נאשם רשאי מפקדו להתנגד לכך מטעמים שיודיע לבית הדין; קיבל בית הדין את ההתנגדות, לא יהיה החייל סניגור.

(ב) החלטה לפי סעיף זה ואישור לפי סעיף 316 אינם יכולים לשמש נימוקים לערעור.

321. מינוי סניגור צבאי

לא בחר הנאשם סניגור לעצמו, רשאי מי שזימן את בית הדין למנות לו, לפני תחילת הדיון, סניגור צבאי להגן עליו באותו בית דין, ומשהתחיל הדיון רשאי בית הדין עצמו לעשות זאת אם נראה לו הדבר דרוש לעשיית משפט צדק; אולם אין למנות סניגור צבאי כאמור, אם הודיע הנאשם שהוא מסרב למסור לידו את הגנתו, אלא אם נראה לבית הדין כי הנאשם לקוי בשכלו ויש להחליט לגביו לפי סעיף 386 או 387, או אם הדיון מתנהל שלא בפניו לפי סעיף 328.

322. מאימתי מורשה סניגור לייצג

(א) סניגורו של נאשם שנבחר על ידיו רשאי לייצגו לפני בית הדין אם הגיש לבית הדין כתב הרשאה חתום על ידי הנאשם, או אם הצהיר הנאשם לפני בית הדין ובפני הסניגור כי הירשה אותו להיות סניגורו; סניגור שנתמנה רשאי לייצג את הנאשם מיד לאחר מינויו.

(ב) כתב הרשאה כאמור פטור ממס בולים.

323. סניגוריה בפני שופט-חוקר

הוראות סימן זה יחולו גם לגבי חקירה מוקדמת בפני שופט-חוקר, כאילו בכל מקום שנאמר "בית דין צבאי" היה כתוב "שופט-חוקר".

סימן ג' - פומביות המשפט

324. פומביות משפט צבאי

משפט לפני בית דין צבאי ייערך בדלתיים פתוחות, אלא אם כן החליטה הרשות המזמנת על עריכתו בדלתיים סגורות, משום שהדבר דרוש, לדעתה, לשם מניעת פגיעה בבטחון המדינה.

..325 החלטת בית הדין על משפט בדלתיים סגורות

(א) בית דין רשאי להחליט, בכל שלב של הדיון, מנימוקים שיירשמו בהחלטתו, על עריכת המשפט, כולו או חלק ממנו, בדלתיים סגורות, אם הדבר דרוש, לדעתו, לשם מניעת פגיעה בבטחון המדינה, במוסר הציבורי או במשמעת הצבא.

(ב) החליט בית הדין על עריכת המשפט בדלתיים סגורות, רשאי הוא להרשות לאדם, או לסוגי בני אדם, להיות נוכחים בשעת הדיון, כולו או מקצתו.

326. פרוטוקול הדיונים

(א) הפרקליט הצבאי הראשי רשאי, לשם שמירה על סודיותן של ידיעות הקשורות בבטחון המדינה, להורות, בדרך כלל או למקרה מסוים, כי לא יוצא מבית דין צבאי העתק מן הפרוטוקול של דיון או פסק דין, למעט גזר דין, אלא בהשמטת חלקים או מלים.

(ב) אין לפסול העתק פסק דין כראיה בכל ענין משפטי רק מחמת שהושמטו ממנו חלקים או