עצות לאנאשם בפלילים
הוזמנת לחקירה? המשטרה מחפשת אותך? נחקרת? נעצרת? הוגש נגדך כתב אישום? אתה לחוץ ומבולבל? נדמה לך שעולמך חרב עליך? – זה בדיוק הזמן לעצור, לחשוב בהגיון, ולפעול בצורה נבונה, שתציל אותך מסבל ועגמת נפש מיותרים, ובמיוחד מהרס עתידך.
דע כי למרות שהמשטרה פועלת בדרך כלל במקצועיות ובהגינות, לא תמיד נחשפת האמת. לא כל מי שיושב במעצר או במאסר אכן ביצע עבירה, ולא כל מי ששוחרר או זוכה הוא באמת חף מפשע. בהרבה מקרים תוצאות החקירה (שחרור או מעצר), תלויות בדרך בה תנהג במהלך החקירה, יותר מאשר בשאלה האם ביצעת את העבירה המיוחסת לך אם לאו...
אנשים רבים, אשר נקלעים למצב ביש זה, אינם מתנהגים באופן האחראי המתבקש מהמצב, ועושים כבר בשלבי החקירה הראשונים, טעויות שעלולות לעלות להם ביוקר, הן מחמת אי ידיעת זכויותיהם ואי הבנת המצב בו הם נמצאים, והן כתוצאה מהלחץ הנפשי והפסיכולוגי בו הם נתונים.
על מנת לסייע לך להתגבר על הלחצים, ולאפשר לך להבין את מצבך ואת דרכי ההתמודדות הנכונות בעניינך, חיברנו מסמך זה, ואנו מציעים לך לקרוא אותו בעיון רב !
מצבך בשלבי החקירה והמעצר הינו עדין ומורכב. כל טעות עלולה לסבך אותך יותר ולדרדר את מצבך. אנו מייעצים לך, בכל פה, לשכור לך עורך דין המתמחה בפלילים מוקדם ככל האפשר! מיד עם מעצרך אתה זכאי להתקשר טלפונית לעורך דין, ופרט למקרים חריגים, אין למשטרה זכות לעכב את פגישתך עמו. אם ידך אינה משגת לשכור לעצמך עורך דין על פי בחירתך, ומצבך הכלכלי מצדיק זאת, תוכל לקבל עורך דין מהמדינה- את מגוון השיקולים לבחירת עורך דין המתאים לך ולמצבך תוכל לקרוא בפרק ד' .
במקרים רבים עצה טובה אחת של עורך דין, בזמן החקירה, תוכל להביא לך יותר תועלת מאשר סוללת עורכי דין מעולים בזמן המשפט… למותר לציין, שהרבה יותר מועיל, פחות מביך ובוודאי גם זול יותר, להבהיר את הדברים כבר בשלבי החקירה, ולנסות למנוע את העמדתך לדין.
אם נראה לך ש"המצב קשה", מפני שהראיות כנגדך עלולות לסתום את הגולל על הוכחת חפותך, עדיין תוכל להימנע מהרשעה אם תקרא בעיון רב את פרק ג' .
בכל מקרה כדאי לך להתעלם לחלוטין מכל מיני "עצות" שתקבל מהשוטרים ומעצירים אחרים, שהרי השוטרים אינם בהכרח לטובתך, והעצירים לא היו נמצאים כלל בבית המעצר לו עצותיהם היו כל כך טובות ומועילות - מן הסתם הם היו משתמשים בעצמם באותן "עצות טובות" ומשתחררים מהמעצר זה מכבר…
מילת המפתח שאתה חייב לשנן הן אסטרטגיה ואינטגרציה. עלייך לבנות, יחד עם עורך דינך, אסטרטגיה שעל פיה תנהלו את המהלכים מהשלב הנוכחי ועד הסיום המוצלח – שחרור, זיכוי או גזר דין ללא הרשעה. התשתית הראויה לבניית אסטרטגיה מנצחת היא אינטגרציה מלאה של כל העובדות והנתונים הרלוונטיים לעניינך.
לסיכום, אם תגייס עכשיו את כל יכולתך להבין את מצבך, תבחן את האופציות האמיתיות הפתוחות בפניך, ותסתייע בייעוץ נכון, סביר שתחסוך מעצמך טעויות העשויות לסכן את עתידך ואת חירותך בשנים הקרובות…
אנו מאחלים לך הצלחה בפתרון מהיר וחכם של הבעיה שלפניך.
צוות חברת עורכי דין עזריאלנט לישראל,
פרק א'- החקירה המשטרתית, הגשת כתב אישום ומה שביניהם............................. 4
חקירה, שיטות חקירה ואמצעי חקירה
ב.שיטות חקירה.........................................................................................................................................5
ג. אמצעי חקירה מסייעים..........................................................................................................................12
מעצר 24 שעות על ידי שוטר
ב. כיצד מסייע המעצר לפעולות המשטרה.....................................................................................................15
ג. חוקיות המעצר.....................................................................................................................................15
ד. שימוש בכוח סביר במהלך התנגדות למעצר...............................................................................................17
ה. הבאה לתחנת המשטרה.........................................................................................................................18
ו.פגישה עם עורך דין................................................................................................................................19
ז. תום המעצר.........................................................................................................................................20
ח. העיכוב..............................................................................................................................................20
הארכת מעצר בטרם הגשת כתב אישום- "מעצר ימים"
1) הגדרת החקירה - החקירה מהווה חלק מתהליך איסוף ראיות כנגדך, כאשר המשטרה מעונינת למצוא כמה שיותר ראיות, על מנת שיתאפשר לה להעמידך לדין. מטרת החקירה היא לגרום לכך שתודה בביצוע מעשים, המהווים את העבירות המיוחסות לך, או לפחות תפליל את עצמך או מעורבים אחרים.
2) הפרדוקס של החקירה - החקירה מטרתה לאסוף ראיות כנגדך, לכן ככל שתעזור למשטרה באיסוף זה, כך אתה בעצם עוזר להם להשיג הרשעה כנגדך, אלא אם אתה חף מפשע לחלוטין. זהו בעצם מצב פרדוכסלי- לא ייתכן שבסיוע למשטרה אתה מטיב את מצבך- ההפך הוא הנכון!!!
1) חקירה גלויה - החקירה הגלויה מתקיימת לרוב בחדרי החקירות המשטרתיים, כך שאתה מודע לעובדת היותך נחקר. המדובר למעשה בתהליך של תשאול. לפני תחילתה של החקירה, החוקר יאמר לך מדוע אתה נחקר, כלומר במה המשטרה חושדת בך. לידיעתך, זכותך שלא לומר דבר, שכן כל מה שתגיד עלול לשמש ראיה נגדך (זו היא "זכות השתיקה"). החוקר המשטרתי חייב להזהירך בטרם החקירה, ואם לא הזהיר אותך יכול הדבר לפגום במשקלה הראייתי של אותה הודאה ואף עד כדי פסילתה! מצד שני עליך לדעת, ששתיקתך עלולה לשמש חיזוק לראיות שישנן כנגדך, כך שלא בכל מקרה כדאי לך לשתוק. בשלב זה אתה זכאי להתייעץ עם עורך דין, ואכן רצוי כי תעשה זאת מוקדם ככל האפשר.
2) חקירה סמויה - כחלק מתהליך איסוף הראיות כנגדך, מקיימת המשטרה לעיתים חקירה סמויה לפני תחילת החקירה הגלויה. החקירה הסמויה הנה שם כללי לפעולות שונות שמבצעת המשטרה "מאחורי גבך", לשם השגת מידע וראיות כנגדך - פעולות דוגמת ביצוע תצפיות ומעקבים אחריך, האזנות סתר לטלפון שלך, הפעלת סוכנים ומודיעים, חקירת אנשים המכירים אותך, בדיקה בבנק, הצמדת חברות מדומות, דוגמת מקרה וענונו וכיוב'.
אם אתה חושד, שאתה נתון תחת פעולות של חקירה סמויה, כדאי לך להיזהר בדבריך.
המשטרה גילתה, לא פעם, כי חשודים שחשדו שהם נתונים לחקירה סמויה עשו מעשים פיקטיביים, וניהלו שיחות טלפון בדויות, במגמה להסיט את כוון החקירה מהם והלאה.
1) יצירת הקשר - בדרך כלל תתחיל חקירתך במשטרה באווירה מאוד נוחה וידידותית. החוקר מעוניין ליצור עמך קשר של שיחה על מנת לקבל ממך גרסה לגבי החשדות שהמשטרה מייחסת לך. הוא בהחלט רוצה ליצור רושם שהוא "חבר" שלך, והוא יעזור לך לצאת מהסבך...
2) "המסמור" - לאחר יצירת הקשר, יתחיל החוקר לשאול אותך שאלות רבות ככל האפשר, חלקן קשורות לדבר העבירה וחלקן לא. מטרת החוקר הנה, לקבל ממך גרסה מפורטת ככל האפשר לגבי העבירה. לא אכפת לו אם גרסתך שקרית, שכן שקריך יעזרו לו בשלבים הבאים.
3) "המכה בראש" - החוקר בוחן את כל המידע שמסרת לו בשלב המסמור, עכשיו הוא ינסה להוכיח לך, שהגרסה שמסרת לו אינה נכונה, וזאת כדי לערער את ביטחונך ולהשיג ממך הודאה בביצוע המעשה. החוקר ינסה להראות לך סתירות בגרסה, או כיצד גרסתך סותרת עובדות בדוקות הידועות לו, וילחץ עליך ליתן לו את הגרסה הנכונה.
מרגע שהוכנסת לחדר החקירות, מתחיל הליך החקירה הגלויה. החוקר המשטרתי ינסה לדובב אותך, בכדי לקבל ממך גרסה רחבה ככל האפשר לגבי העבירה שהמשטרה מייחסת לך. החוקר ישאל אותך שאלות "פתוחות" בכדי שתשוחח עמו באריכות ותיתן לו מידע. בשלב זה רצוי שתיזכר באמרה העממית "דיבור שווה כסף- שתיקה שווה זהב", או לפחות בפרקי אבות שם נאמר "סייג לחוכמה שתיקה". עבריינים מנוסים נוהגים לדבר, רק על נושאים שלא יכולים להפליל אותם ו/או אינם קשורים לנושאי החקירה. בכל מקרה, ככל שגרסתך תהיה כללית יותר ולא תרד לפרטים מדויקים, כן יקל על עורך דינך להציג את עמדתך בצורה טובה יותר, ולהסביר שבעצם התכוונת למשהו אחר.
בשל המשקל הראייתי הרב שיש במתן הודאה בביצוע עבירה, משקיעים חוקרי המשטרה את מיטב מרצם בניסיון לשכנע אותך להודות. הם ינסו לשכנע אותך, כי מצבך ישתפר "פלאים" לאחר ההודאה. כמובן, שכל בר דעת מבין, כי עם מסירת הודאה על ידך, יש להניח כי "הסיפור שלך נגמר", ואתה בדרך המלך להיות מורשע בעבירה.
לא אחת, מודעים החוקרים לעובדה כי החשוד הינו "אגוז קשה לפיצוח". במקרים אלו, הנטייה בקרב החוקרים לגבות ממך הודאה באמצעות תחבולה תגבר. על פי החוק, הודיה שנמסרת על ידי חשוד צריך שתהיה חופשית ומרצון. ברור שבמידה והודאתך נגבתה באמצעות עינויים היא תפסל, אולם קיים "תחום אפור", אשר בו נוקטים החוקרים בתחבולות שונות, אשר אינן שוללות את חופש הרצון.
לדוגמא, רכב ובו שני חשודים פרץ מחסום משטרתי. השוטרים החלו לדלוק אחר הרכב, וממרחק רב נראה היה להם, כי נוסעי הרכב השליכו חבילה מתוכו. לאחר מרדף נעצרו נוסעי הרכב. המשטרה חזרה למקום ומצאה חבילת סם, ואולם לא הייתה ראיה ישירה אשר קשרה את נוסעי הרכב אל החבילה. המשטרה נקטה בתחבולה מתוחכמת. בזמן המעצר לא נחקרו החשודים כלל בנוגע לשאלת חבילת הסמים, ולמחרת היום, הסכימה המשטרה לשחרורם בערובה. החשודים היו בטוחים, כי המשטרה אינה יודעת דבר בנוגע לסמים, ועל כן חזרו לקחת את החבילה, ונתפסו על חם. העובדה שהודאה נפסלת בשל אי עמידה בתנאי של "חופשית ומרצון", אין בה בכדי לפסול ראיות אחרות אשר הושגו באמצעות הודאה זו. טול למשל מקרה בו נגבתה ממך הודאה באמצעים פסולים, ובמסגרת הודאתך הצבעת על מיקומו של האקדח ששימש אותך לביצוע עבירה, ואכן האקדח נמצא במקום עליו הצבעת, אין בפסילת הודאתך בכדי לפסול את הגשת האקדח לבית המשפט או ראיות אחרות אשר הושגו כתוצאה מהודאתך.
2. החוקר הטוב החוקר הרע
המשטרה מפעילה שני חוקרים שמחלקים ביניהם את התפקידים - מצד אחד יש את החוקר הרע ומצד שני את החוקר הטוב. לשיטה שני שלבים: בשלב הראשון, החוקר הרע נכנס לפעולה, הוא ידבר אתך בצורה רשמית ונוקשה, וינסה בדרכים שונות להכניס אותך ללחץ. ואז יופיע החוקר הטוב, ש"יגרש" את החוקר הרע מחדר החקירות ויראה כאילו הוא מציל אותך ממנו ובא להגן עליך. החוקר הטוב יהיה נחמד אליך וינסה לרכוש את אמונך בו. ואחר כך יבקש ממך להסביר לו דברים וסתירות שהוא "לא הבין" מחקירתך והכל במטרה להוציא ממך הודאה, או לפחות מידע חיוני שיהווה ראייה כנגדך בהמשך. חלק גדול מהנחקרים משתפים פעולה עם החוקר הטוב, ומוסרים לו מידע. אם זו לא הפעם הראשונה שלך במעצר, סביר שכבר הבנת שגם ה"טוב" וגם ה"רע" הם רעים בשבילך.
3. המדובב
לא כל אדם הנמצא בתא המעצר הוא עצור באמת, פעמים רבות מוכנס לתא המעצר "עציר", שכל תפקידו הוא לרכוש את אמונך, על מנת שתספר לו פרטים הקשורים לעבירה. לא אחת, המדובב הוא עבריין המנסה להפליל אותך ואולי אפילו שותפך לעבירה, שהסכים לנסות ולהפליל אותך, וזאת בתמורה להקלות שהחוקרים הבטיחו לו. בדרך כלל השיחות עם המדובב מוקלטות, בכדי שניתן יהא לתמללן מאוחר יותר ולעשות בהן שימוש כנגדך.
למרות שהשיטה ישנה ושחוקה, היא פועלת ומפילה, לפעמים, גם מומחים לחקירות ועורכי דין, כפי שקרה בפרשת האזנות הסתר בין העיתונים הגדולים- ע"פ בג"צ 1563/96 עו"ד מרדכי כץ נ' היועץ המשפטי לממשלה, תקדין עליון כרך 97(2), תשנ"ז/ תשנ"ח- 1997.
דוגמאות מהפסיקה:
1) אלקורען - צעיר בדואי נחשד ברצח רועה צאן זקן מכפרו. למשטרה לא היה קצה חוט המקשר את אלקורען לביצוע המעשה, וכל חשדותיה התבססו על תלונת אדם מכפרו בשם חושיה אשר טען, כי אלקורען התוודה בפניו, שהוא זה שביצע את הרצח. לאחר מעצרו של אלקורען, נעשה "תרגיל חקירתי", החוקרים הסיעו את חושיה ואת אלקורען במכונית משטרה, ואז ביימו זעקות של אונס שבעקבותיהם רצו כל השוטרים והשאירו את השניים לבדם ברכב. על חושיה היה מכשיר הקלטה, והוא דובב את אלקורען. תמליל שיחתם היווה את הראייה המכרעת בהרשעתו של אלקורען- ת"פ (ירושלים)164/95 - מדינת ישראל נ' יוסף אלקורען, תקדין מחוזי, כרך 97 (1), תשנ"ז/תשנ"ח 1997, עמ' 305.
2) במקרה אחר חשדה המשטרה בצעיר בעל נטיות הומוסקסואליות. לאחר חקירה אינטנסיבית ומייגעת, הכניסו החוקרים את החשוד לתא מעצר ויחד עמו הכניסו מדובב הומוסקסואל. המדובב הצליח "להוציא" מהחשוד הודאה על ידי כך, שהתקרב אליו אישית, ואף קיים עמו יחסי מין על מנת לדובבו.
4. העימות
שתי דרכים לעימות: האחת, עימות מתוכנן שבו יודעים החשודים בביצוע העבירה, כי הם עומדים להיפגש לצורך עימות, והשניה הנה מפגש מקרי, כביכול, בין החשודים בביצוע העבירה במקום נייטרלי שיוצר רושם של פגישה מקרית, כגון: במכונית העצורים שמובילה אותם, במסדרון תחנת משטרה או בית המשפט מפגש בחדר שירותים וכדומה. בדרך כלל העימותים מוקלטים ו/או מצולמים, באשר החוקרים מקווים כי החשודים יעבירו ביניהם מידע שיעזור למשטרה באיסוף הראיות כנגדם.
דוגמאות מהפסיקה:
אביבה גרנות וחוה יערי נחשדו ברצח התיירת מלה מלבסקי. המשטרה הושיבה את החשודות בחדר החקירות ויצרה בניהן עימות. לכל אורך העימות, הטיחו החשודות האשמות האחת כלפי השנייה, וזאת תוך כדי מסירת מידע נוסף בדבר מעורבותן במעשה העבירה. לפני העימות, לא היו בידי המשטרה ראיות חותכות היכולות להוביל להרשעת החשודות. המידע שנאסף במהלך העימות היווה את עיקר הראיות שעל בסיסן הרשיע בית המשפט את השתיים- ת"פ 77/88 מדינת ישראל נ' חוה יערי ואביבה גרנות, ע"פ 79/87 אביבה גרנות וחוה יערי נ' מדינת ישראל.
המשטרה מנצלת את העובדה , כי במהלך החקירה אתה מבודד, ולכן היא מעבירה לך מידע שיקרי אודות מצבך ולמעשה מפברקת (כלומר ממציאה), קיומן של ראיות שונות כנגדך, וזאת מתוך תקווה שביטחונך יתערער, ובשל כך תודה בביצוע עבירה או לפחות תסבך את עצמך בפליטות פה.
דוגמאות מהפסיקה:
המשטרה מצאה חבילת סמים בביתו של משה ביטר. בכדי לגרום לביטר להודות שהסמים שלו פיברקה המשטרה מסמך ובו כתוב כי נמצאו טביעות אצבעותיו של ביטר על גבי חבילת הסמים. אחרי שהמשטרה הראתה לביטר את המסמך, הוא נכנס ללחץ והודה כי הסמים אכן שלו. ללא הודאה זו ספק אם ניתן היה להרשיע אותו!- ב"ש 22/87 משה ביטר נ' מדינת ישראל, פ"ד מא(1), עמ' 52.
פיברוק הודאות דומה לפיברוק ראיות, רק שכאן השוטרים מפברקים הודאה של חשוד אחר בפרשה, ואותו חשוד, כביכול, "מזמר" ומפיל את כל התיק עליך. החוקרים לא בוחלים באמצעים על מנת לשכנע אותך באמיתות הודאת האחר. כך למשל במקרה אחד המשטרה פיברקה גיליון עיתון, ובו כתוב כי חשוד אחר בעבירה הודה בביצוע המעשה, והגיע להסכם של עד מדינה ובו הפליל את הנחקר. המשטרה הניחה את העיתון בחדר החקירות ואפשרה לחשוד לקרוא בו. מאוחר יותר באותו יום סיפר לו אחד החוקרים כי דיברו על כך אתמול בחדשות. הודאתו של החשוד התקבלה עוד באותו יום. לולא הודאה זו לא היה כל בסיס להרשעתו בדין.
בדרך כלל החוקרים לא יעבירו לך שיחות טלפון במהלך החקירה. אם אתה מקבל שיחת טלפון לחדר החקירות, או למתקן המעצר, רוב הסיכויים שלא מדובר בשיחת טלפון תמימה, ושהשיחה מוקלטת. בדרך כלל המשוחח מעברו השני של הקו הינו מסייע משטרתי בין בידיעתו ובין ללא ידיעתו. לדוגמא, קרוב משפחה שלך שהמשטרה סיפרה לו, כי חברך הודה והפיל עליך את התיק, או כי יש מספיק ראיות כנגדך, וכדאי שתודה על מנת להפחית את חומרת העונש.
דע כי הפחד הוא האויב שלך בחדר החקירות. ככל שתהיה מפוחד יותר, כך תעשה לחוקר חיים קלים יותר בהוצאת מידע מפליל ממך. כשאתה לחוץ קל יותר לחוקר להשיג ממך הודאה, או לפחות פרטים שבמצב רגיעה לא היית מוסר לו. החוקר ינסה להפחיד אותך עד כדי כך שתודה בביצוע העבירה המיוחסת לך. הדוגמא הבולטת ביותר בשנים האחרונות היא פרשת כנופיית מע"צ בה ישבו מספר נדונים שנים רבות על לא עוול בכפם, רק משום שמסרו הודאות דמיוניות, מכיוון שלא עמדו בלחץ הכבד אשר הפעילו עליהם חוקרי המשטרה. חשוב היטב, מה מפחיד אותך יותר- איומי החוקרים או שנים רבות בכלא….
תכניס לך טוב, טוב לראש - מרבית מהרשעות הנאשמים מתבססות בעיקר על הודאות חשודים שניתנו תוך כדי חקירתם במשטרה ללא שום סיבה הגיונית, שכן בלעדי אותן הודאות, למשטרה לא היו מספיק ראיות בכדי לבסס הרשעה. עכשיו, בוודאי, ברור לך למה המשטרה משתדלת להשיג כמה שיותר הודאות, ונוקטת בכל מיני שיטות מתוחכמות להשגתן.
קיימות מספר דרכים בהן נוקטת המשטרה בכדי להעלות את רמת הפחד שלך כנחקר:
1) שימוש באלמנטים פיזיים - בחדר החקירות החוקר הוא השולט, ואילו אתה נמצא בבידוד. מרבית החוקרים משתמשים ביתרון שיש להם עליך בכדי שתרגיש אי נוחות שתגרום לך לפחד, למשל: יחקרו אותך בחדר קטן ולא נעים, יושיבו אותך בכיסא לא נוח, החוקר ישב מאוד קרוב אליך ולא ייתן לך מרחב, לעיתים חלונות חדר החקירות מסורגים דבר שעלול להפחידך, יניחו אזיקים על גבי השולחן וכדומה…
2) הכנסת הנחקר למצב של חוסר וודאות - כולנו יודעים שחוסר וודאות לגבי מה שהולך לקרות הוא דבר מפחיד. גם החוקרים יודעים זאת, לכן הם ינסו להכניס אותך למצב של חוסר וודאות ולחץ, מתוך תקווה שתספר פרטים אודות העבירה, בתמורה לכך שהחוקר יסביר לך מה מתרחש או לפחות לאן לוקחים אותך.
3) חיפוש בבית החשוד כלחץ להשגת מידע - החיפוש בביתך הוא מצב מאוד לא נעים ומאוד מלחיץ . החוקרים מנצלים את הלחץ הרב בו אתה נתון במהלך החיפוש כדי לקדם את החקירה שמתנהלת נגדך. במרבית המקרים הם מנסים לדבר אתך במהלך החיפוש, משתדלים לדובב אותך לדבר עימם על החקירה, או לפחות למשוך אותך בלשון ולעצבן אותך בדרכים שונות, כדי שתגיב ותמסור מידע מפליל. במצב כזה, תשתדל להתרכז בחיפוש עצמו, ואל תבזבז זמן יקר בניהול שיחות עם החוקרים, שכן אתה לחוץ ומבולבל. עליך לזכור, כי דברים שתאמר, כאשר אינך מספיק מרוכז, עלולים לשמש עדות כנגדך.
4) תפיסת חשוד "על חם" וניצול מעמד זה להלחצת הנחקר - לא אחת, תופסת המשטרה חשוד הנמצא בזירת הפשע ממש או בסמוך לה, כלומר "על חם". אם נקלעת למצב כזה סביר להניח שתהיה בלחץ רב. החוקרים ינסו להלחיץ אותך עוד יותר ולהפחיד אותך, כדי שתמסור להם מידע. השתדל להימנע מדיבורים בשלב זה ותעשה הכל כדי להירגע, כי אפילו דברים ספונטניים שתגיד במצב כזה עלולים לשמש כנגדך לביסוס ראיות המשטרה, או לכל הפחות הם עלולים להחמיר את מצבך.
5) תנאי כליאה קשים - מצבם של מתקני הכליאה בישראל הוא מהגרועים בעולם. די למי שביקר פעם אחת במתקן דוגמת מתקני הכליאה באבו כביר, או במגרש הרוסים, בכדי שידע שב"מלון" זה הוא לא רוצה להתארח שוב. אומנם, המערכת פועלת לשיפור תנאי הכליאה, אך (עד אז...) התנאים הגרועים מגבירים את הפחד והחרדה בכלל, ובפרט בקרב נחקרים שזה להם ה"אירוח" הראשון. מצב זה מסייע למשטרה להגביר את הלחץ הפסיכולוגי על החשוד.
החוקר חייב לנהל רישום מדויק של הדברים שנאמרים במהלך החקירה. שים לב לאופן ניהול הרישום, כי בסופו תתבקש לחתום על הדברים שנאמרו ותועדו. בדרך כלל, החוקר ינסה להראות לך כאילו הרישום נעשה כבדרך אגב ולא בצורה של הכתבת הדברים שאתה אומר לו. אל תתבלבל, מטרת החוקר היא, שלא תיזהר בדבריך, כי הרי הם לא נרשמים מילה במילה, ובכך מקווה החוקר, כי תשתף עמו פעולה ותנדב לו יותר מידע, מאשר במצב שבו הוא כותב כל מילה שיוצאת מפיך. יתכן אף שהחוקר ירשום את דבריך בצורה לא מדויקת שעלולה להפליל אותך – קרא את הודעתך בקפדנות לפני שאתה חותם עליה!
אל תטעה לחשוב שאם החוקר לא רושם כלום- כל מה שאמרת לו כאילו לא נאמר. קיימים מצבים שבהם החוקר נתקל בסירוב מוחלט של חשוד להוציא מילה כל עוד מתבצעת תרשומת של השיחה. במצבים דברים זה, החוקרים כאילו יוותרו לך, ויעדיפו לאפשר לך לדבר מבלי לרשום בנוכחותך. הסיבה לכך היא, שמצב זה עדיף מבחינת המשטרה על פני שתיקתך. לכן, בשום מקרה אל תטעה לחשוב ששיחה שלא נרשמת בנוכחותך אינה יכולה להזיק לך, במיוחד אם היא מצולמת או מוקלטת. יצוין, כי החוקר יכול לשמוע את דבריך, ולהעלות אותם על הכתב זמן קצר לאחר מכן, והדבר יהיה קביל כנגדך כאילו הדברים נרשמו במעמד אמירתם.
אולי אינך מודע לכך, אך החוקר לא רק מקשיב למה שאתה אומר, אלא גם בוחן היטב את תנועות הגוף שלך. כשהחוקר מזהה מתנועותיך, כי אתה נלחץ בעניינים מסוימים, הוא מבין, כי אלו נקודות החולשה שלך ועליהן הוא ימשיך לחקור לעומק. מטעם זה מומלץ שתשב ישר, ידיים על הברכיים, תהיה רגוע ותשתדל להימנע מתזוזות, נפנופי ידיים, תנועות גוף חדות והבעות פנים דרמטיות.
רכישת אמון מהווה בסיס מצוין להשגת מידע, והחוקרים יודעים זאת. כדי לרכוש את אמונך, החוקר יתייחס אליך באדיבות וברוגע יהיה מאוד נחמד אלייך, והכל כדי שתחשוב שהוא אמין והוגן. החוקר יודע, כי ברגע שתאמין לדבריו- תתחיל לדבר. עכשיו אתה בטח מבין שהאמון שאתה נותן בחוקר היא בסיס טוב להשיג ממך מידע. בקצרה – החוקר הוא לא אמא שלך, לא עורך הדין שלך ובודאי לא המלאך ששומר עליך…
14. מסדר זיהוי
קיימים מספר סוגים של מסדרי זיהוי, כגון: מסדר זיהוי חי, תמונות, קולות ועוד. המשטרה עושה שימוש במסדר זיהוי, כשיש לה עדים לדבר העבירה שראו ו/או שמעו את מבצע העבירה בשעת הפעולה. כשהמשטרה חושדת במישהו, כי הוא ביצע את העבירה, היא תזמן את העד/ים למסדר זיהוי. במידה ונחשדת בביצוע עבירה שיש לה עדי ראייה, במרבית המקרים ידרשו ממך לעמוד בפני מסדר זיהוי חי או שיציגו את תמונתך במסגרת מסדר זיהוי תמונות.
לאור ההלכה שנקבעה בפסק דין דמניוק, המשטרה תעדיף מסדר זיהוי חי על פני מסדר זיהוי בתמונות. כמובן שמסדר זיהוי יערך רק במקרה בו אין הכרות קודמת בין העד המזהה לחשוד בביצוע העבירה. הכלל הוא שאם קוים מסדר זיהוי תמונות אין טעם בקיומו של מסדר חי לאחריו, שכן העד מכיר את המזוהה מתמונתו.
שיטת ביצוע מסדר הזיהוי היא זו: מציגים בפני העד המזהה 8 תמונות (במסדר זיהוי תמונות) או 8 ניצבים (במסדר זיהוי חי). על אחד מהם אמור העד המזהה, כלומר עד הראייה להצביע אם הוא מזהה אותו מבין התמונות שהוצגו בפניו, או מבין הניצבים. אם עד הראייה אינו מזהה איש מבין התמונות או הניצבים יש בכך ראיה משמעותית לחפותך!
במידה ונדרשת לעמוד בפני מסדר זיהוי חי דע, כי אתה או סניגורך יכולים להשפיע רבות על אופן ביצוע המסדר: אתה רשאי לפסול ניצבים, להביא ניצבים מטעמך, להשפיע על פרטי הלבוש של אותם ניצבים, לבחור את המקום בו תעמוד במסדר הזיהוי, ואף להחליף את מקומך במסדר בטרם כניסת עד מזהה נוסף (במקרים בהם יש יותר ממזהה אחד). בנוסף זכותך לשאול את העד המזהה שאלות. אסור לעדים להיות נוכחים בשעת הכנת המסדר או להיפגש אחד עם השני לפני עריכת המסדר. חשוב שתדע, כי אם ויתרת על נוכחות עורך דין במסדר הזיהוי, אין בכך בכדי לפסול את מסדר הזיהוי ולכן בשום מקרה אל תסכים לעריכת מסדר זיהוי מבלי שקיבלת קודם לכן יעוץ מעורך הדין שלך.
פרטים מוכמנים הנם פרטים טכניים שנמצאו בזירת העבירה, ואשר בכוונה תחילה לא ניתן להם פרסום. לחוקרים יש ידיעה מוקדמת בדבר פרטי המקרה והעבירה, לכן במידה וחשוד מעלה פרטים שכאלו מיוזמתו, הדבר קושר אותו לביצוע העבירה, משמע הוא היה בזירת הפשע. המשטרה עושה שימוש בפרטים מוכמנים במהלך החקירה בשתי דרכים עיקריות: הדרך האחת הנה "לשתול" פרט לא נכון לעניין זירת הפשע או פרט לא נכון לגבי העבירה, מתוך תקווה, כי אתה תתקן את החוקרים, וכך הם ידעו בוודאות שאתה ביצעת את העבירה או השתתפת בביצועה. הדרך השנייה שבה עושה המשטרה שימוש בפרטים מוכמנים היא איתור פרטים מוכמנים שגילית למשטרה תוך כדי חקירה. מסירת הודאה מפורטת הכוללת פרטים מוכמנים יכולה להוות חיזוק לראיות התביעה, וכדאי לך להימנע ממנה, אלא אם אין לך שום קשר לעבירה, או אם אתה מאוד אוהב את האוכל המוגש בבתי הסוהר בישראל…
דוגמאות מהפסיקה:
1) אל עביד סולימן, הורשע באינוסה וברציחתה של הנערה חנית קיקוס ז"ל. הוא סיפר למשטרה פרטים מוכמנים הקשורים לנרצחת, ידיעת פרטים אלו הייתה הבסיס להרשעתו. הפרטים ש"הפילו" את אל עביד היו: הוא ידע שלחנית קיקוס ז"ל הייתה שקית ובה מצית, ואכן המשטרה ידעה שחנית קנתה אותו יום מצית כמתנה לחברה ליום הולדתו. בנוסף לכך ידע אל עביד, שהנרצחת הייתה בתולה, גם עובדה זו לא פורסמה ברבים ורק מי שביצע את עבירת האינוס יכל לדעת אותה. בסופו של דבר ערעורו של סולימן בעניין חזרתו מהודאתו נדחה על ידי בית המשפט העליון, בין היתר מפאת ידיעת פרטים אלו ומסירתם בהודאתו- ע"פ 2109/96 אל עביד סולימן נ' מדינת ישראל, תקדין עליון כרך 97(2), תשנ"ז-תשנ"ח 1997.
2) אבי יתום נחשד ברצח חביב אסרף. גופתו של אסרף נמצאה בפתח דירתו ועליה סימני דקירה. ליד זירת העבירה, נמצאה סכין, על גבי הלהב שלה מוטבע ראש של שור, ששימש סמל מסחרי של היצרן. לימים מסר אבי יתום למדובב משטרתי, בנוסף להודאה בביצוע המעשה, פרטים המאמתים את הודייתו, וביניהם: תיאור הסכין שבה השתמש, ותיאור פרטי ריהוט המצויים בדירת הנרצח. פרטים אלו שימשו כפרטים מוכמנים וסייעו בהרשעתו- ע"פ 1714/95 - אבי יתום נ' מדינת ישראל, תקדין עליון, כרך 97 (2), תשנ"ז/תשנ"ח 1997, עמ' 512.
החוקרים מבטיחים לך, הנחקר, כי במידה ותודה בביצוע העבירה הם יקלו עליך בדרכים שונות כמו: הקלות בתנאי מעצרך, שחרורך ממעצר, פגישות עם בני משפחתך או קבלת חבילות מהם וכדומה. מטרת החוקרים היא שתודה, מתוך אמונה שעצם העובדה שהודאת תסייע לך בהמשך ההליכים כנגדך, או לפחות תשפר את תנאי מעצרך. בדרך כלל, החוקרים שהבטיחו לך הרים וגבעות, לפניי שמסרת הודאה, יתכחשו להבטחות לאחר מכן, ואפילו אם יודו שהבטיחו לך, הרי שאין הם מוסמכים לעמוד בהבטחות אלו- הם לא מחליטים מה יקרה לך בשלבים הבאים. אם בכוונתך להתפתות ולהודות בצורה זו, עדיף כי קודם לכן תקנה כרטיס פיס, שכן יש לך יותר סיכויים לזכות בפרס הגדול מאשר שההודאה תשתלם לך…
דוגמאות מהפסיקה:
1) חייקה עזקן נחשד, כי במהלך קטטת נערים דקר את אחד מהנערים וגרם לו לחבלה חמורה. החוקרים לא הצליחו לגלות מי מקבוצת הנערים שהתקוטטו ביצע את הדקירה. החשוד, שהיה בזמן החקירה קטין, נחקר במשך שעות רבות באופן אינטנסיבי, ולבסוף הודה שהוא זה שדקר. לימים טען, כי הודאתו לא נכונה, וכי הודה מכיוון שהחוקר אמר לו שכולם יודעים שהוא זה שדקר, וכן שאם הוא יודה המשטרה תיתן לו ללכת הביתה למעצר בית. בסופו של דבר קבע בית המשפט, כי ההודאה קבילה והרשיע את הנאשם- ת"פ (ירושלים)311/94 - מדינת ישראל נ' חייקה עזרן, תקדין מחוזי, כרך 96 (1), תשנ"ו/תשנ"ז 1996, עמ' 1587.
2) עקביוב נחשד בביצוע רצח אכזרי של קשישה במהלך שוד בביתה. במהלך החקירה הציע החוקר לעקביוב להודות באחריותו למעשה, ובתמורה לכך תסכים התביעה להרשעתו בעבירת הריגה בלבד. עוד הבטיח החוקר, כי גם כשייגזר עליו עונש מאסר, ידאג לכך שתקופת המאסר תהיה קצרה יחסית, ושהוא ירצה אותה בבית החולים (לצורכי טיפול בגמילה). בסופו של דבר נקבע, כי מה שהוצע לעקביוב כפיצוי על כך שיודה בביצוע המעשה, מגיע לכלל פיתוי פסול, שמקומו לא יכירנו בהליכי חקירה נאותים- ע"פ 210/81 - יצחק עקביוב נ' מדינת ישראל, בפ"ד לו(3), תשמ"ב/תשמ"ג 1982, עמ' 397/398.
זכותך לשתוק במהלך החקירה. לא תמיד כדאי לך לשתוק, מכיוון שלשתיקה יש מחיר ראייתי- השתיקה יכולה לשמש חיזוק לראיות התביעה שקיימות כנגדך. השתיקה הנה חששו של כל חוקר, כי היא לא מוסיפה מידע על נסיבות ביצוע העבירה לטובת התקדמותה של החקירה. החוקר ישתמש בכל האמצעים על מנת לדובב אותך ולגרום לך לדבר. הוא יאמר לך שאם תשתוק ותיתן את גרסתך רק בבית המשפט, קיימים סיכויים גבוהים לכך שהגרסה שתיתן בעתיד תיחשב כבלתי אמינה, כלומר כ"עדות כבושה". בפועל, אכן קיים סיכון שאם תשתוק כל עדות, שתיתן בעתיד בפני בית המשפט, תהא חשודה כבלתי אמינה. אולם, אין לקבוע חד משמעית בעניין זה, שכן בית המשפט בוחן כל מקרה לגופו, ובוחן את הטעמים לשתיקתך.
בסיכומו של דבר עולה שלא בכל מקרה כדאי לך לשתוק, הן בשל שימוש בשתיקתך כחיזוק לראיות התביעה, והן משום החשש שאם תבחר בעתיד להעיד יש סיכויים שמשקל העדות שתיתן בפני בית המשפט יהא קטן.
אם החלטת לשתוק אז יש לנקוט בקו הזה לכל אורך הדרך. הגרועה מכל היא השתיקה הסלקטיבית. שתיקה סלקטיבית, היא שתיקה בה החשוד עונה לחלק משאלות החוקרים, ומסרב לענות לחלק אחר. התנהגות זו ממקדת את החוקרים בנקודות התורפה הקיימות בגרסתך, ולעיתים מועילה להם יותר מתשובה לגופו של עניין.
עד לשלב זה, פרטנו מספר רב של תחבולות אשר מגמתן להביא אותך החשוד לשיתוף פעולה עם חוקריך. היות ואין גבול ליצירתיות ולדמיון בכל הנוגע לתחבולות, חשוב שתבין את המנגנון העומד מאחורי התחבולה. כל תחבולה בנויה על עקרון של הטעיה על ידי מסירת מידע שגוי, חלקי, או מגמתי.
החוקרים מנצלים את עובדת היותך במעצר, שרוי במצב של חוסר ודאות, על מנת להזין אותך במידע העשוי לקדם את מטרותיהם. מגמתם של תכסיסים רבים הנה לפתות אותך, הנחקר, להאמין שבידי חוקריך קיים מידע מספיק, אשר יש בכוחו להוביל להרשעתך. על ידי הצגת מצגי שווא מקווה המשטרה לשנות את הערכת המצב שלך, ולהגביר את מערכת הלחצים עליך בכדי להוביל אותך לשיתוף פעולה עמם.
חשוב לדעת, הכלל הוא שמותר לחוקרי המשטרה להשתמש בתחבולות. הודאה המתקבלת כתוצאה מתחבולה תהיה קבילה כל עוד נשארת בידיך הבחירה החופשית בזכות השתיקה. בשאלת הגבול הלגיטימי בין תחבולה כשרה לאמצעי פסול מובחנים שני עקרונות. הראשון, אין להשתמש בתחבולה המפירה את זכות החשוד להימנע מהפללה עצמית. השני, אין להשתמש באמצעי חקירה שהשימוש בהם פוגע מהותית בעשיית הצדק.
דוגמא מהפסיקה:
עידו אלבה הועמד לדין באשמת הסתה לגזענות. אלבה נחקר במשטרה, ובזמן מעצרו ניהלו החוקרים תכתובת עמו, בעוד הוא סבור כי המתכתבים עמו הנם החשודים האחרים. בהתכתבות זו סיפק אלבה חומר להרשעתו בעבירות המיוחסות לו ואף הוסיף חומר, אשר היה הבסיס להעמדתו לדין בעבירות נוספות של שיבוש הליכי משפט. בית המשפט העליון לא מצא כל פסול בשימוש בתחבולה זו- ע"פ 2831/95 הרב עידו אלבה נ' מדינת ישראל, תקדין עליון, כרך 96(3), תשנ"ו/ תשנ"ז- 1996.
לכל אדם יש טביעת אצבע ייחודית לו. טכנאי המעבדה לזיהוי פלילי נוהגים להגיע למקום ביצוע העבירה במטרה לחפש עקבות בדמות טביעת אצבע, ואם ישנה טביעת אצבע שכזו, הרי שנלקחים מעתקים לצורך השוואתם לטביעות האצבע המצויות במחשבי המשטרה. בישראל נהוג לקבוע זיהוי ודאי על סמך טביעת אצבע אם נמצאו 12 נקודות זהות. מבין הראיות הנסיבתיות טביעת האצבע הנה החזקה ביותר. מבחינה ראייתית, טביעת אצבע יכולה להיות ראיה יחידה שעל-פיה יורשע אדם בדין, וזאת למרות העובדה שטביעת אצבע אינה הוכחה לביצוע העבירה, אלא רק הוכחה לכך שאותו חשוד היה במקום העבירה.
יש להבחין בין טביעת אצבע הנמצאת על חפץ קבוע במקומו דוגמת חלון ראווה, כספת, דלת, וכיו"ב ובין טביעת אצבע הנמצאת על חפץ מטלטל. הטביעה על חפץ קבוע מלמדת בלא שום ספק שבעל הטביעה היה באותו מקום. טביעת אצבע על חפץ מטלטל פותחת פתח לטענה שטביעת האצבע הוטבעה במקום אחר מהמקום שבו נמצא החפץ המטלטל. אם נתגלתה טביעת האצבע שלך במקום העבירה, חשוב מאוד שיהיה לך הסבר סביר והגיוני איך היא הגיעה לשם.
דוגמא מהפסיקה לחשיבות מיקומה של טביעת האצבע ניתן למצוא בפסק הדין של בית המשפט העליון בפרשת ז'אפר עמאר: רכב מסוג הונדה נגנב מחניון בפתח תקווה. למחרת היום בוצע שוד של סניף בנק הפועלים בשיכון יוספטל בכפר סבא, כאשר רכב המילוט היה הרכב שנגנב יום קודם לכן. משנמצא הרכב נמצאו עליו שתי טביעות אצבע. האחת על חפיסת סיגריות והשניה על הצד הפנימי של השמשה האחורית של הרכב. עוד באותו היום נעצרו שני אחים אשר טביעות אצבעותיהם התאימו לטביעות שנמצאו ברכב.
בית המשפט קבע, כי כוחה המשכנע של טביעת אצבע כראיה נסיבתית גובר, ככל שמתקיים הביטחון לשני תנאים, דהיינו שטביעת האצבע נוצרה במקום המעשה ובשעת המעשה. בית המשפט הוסיף ואמר שכשטביעת אצבע מופיעה על חפץ שהינו בשימוש יומיומי, ודרכו לעבור ידיים רבות הביטחון לגבי גורם המקום, דהיינו מיקום החשוד בזירת הפשע לא מתקיים. בהתאם לכלל זה זוכה האח הצעיר משוד, משום שטביעת אצבעו נמצאה על חפיסת הסיגריות והורשע אחיו הבכור שטביעת אצבעו נמצאה על חלון הרכב- ע"פ 7293/97 ז'אפר עאמר ואח' נ' מדינת ישראל, תקדין עליון, כרך 98 (4), תשנ"ח/ תשנ"ט- 1998.
2. בדיקת פרופרינט
בדיקה כימית הנעשית כשמדובר בעבירה שבה מעורבים כלי נשק. בדיקה זו נועדה להבליט על כף היד את סימני המתכת. יודגש, כי חשוב לדעת כי אם אתה נותן הסבר סביר לסימני המתכת שנתגלו על ידך, כגון נגעתי בברזל שעה שתיקנתי את הברז, רכבתי על אופניים וכו', הרי שהסבר זה יכול לעזור לך בשלב מאוחר יותר. אם נמצאו על ידיך סימני מתכת מבלי שיש לך הסבר סביר לכך, הרי שהנך בבעיה.
דוגמא מהפסיקה למשקל המכריע אשר ניתן לממצאי בדיקת הפרופרינט ניתן למצוא בפסק הדין של בית המשפט העליון בפרשת פתחי אבו כיף: באוקטובר 1995 משטרת באר שבע התחקתה אחר עקבותיהם של גנבי רכב. השוטרים הסתתרו בקרבת מקום לרכב הגנוב, ומשהגיע אבו כיף למקום התפתח עימות פיזי בינו לבין השוטרים. לגרסת השוטרים שלף אבו כיף אקדח של אחד השוטרים וירה, וכתוצאה מכך נאלצו השוטרים לירות בו, שתי יריות בבטן. אבו כיף טען כי לא ירה ולא החזיק בנשק בזמן האירוע. בעת שהותו בבית החולים, כשעתיים לאחר האירוע, ערכה לו המשטרה בדיקת פרופרינט (טביעת מתכת), שמטרתה כאמור לזהות אם הוא החזיק בפרק הזמן הסמוך לבדיקה, חפץ מתכתי לרבות כלי נשק. תוצאות הבדיקה לא גילו על ידיו של אבו כיף סימנים המעידים כי החזיק בשעות הסמוכות לבדיקה כלי מתכתי. דעת המומחה, הייתה כי אילו החזיק אקדח, או ירה בו, הייתה קיימת סבירות גבוהה לגילוי סימנים בבדיקה.
בית המשפט העליון החליט לקבל את ערעורו של אבו כיף ולזכותו, בין היתר, בשל ממצאיה השליליים של בדיקת הפרופרינט- ע"פ 331/97 פתחי אבו כיף נ' מדינת ישראל, תקדין עליון, כרך 97(2), תשנ"ז/ תשנ"ח- 1997.
קרה שהמשטרה תפסה חשוד שניסה להעלים את שרידי טביעות המתכת מידיו על ידי שטיפתן בשתן, ובכך הוא איין את הבדיקה.
3. בדיקה בליסטית
לכל כלי נשק ישנה טביעת קנה הייחודית לו המשאירה סימנים מיוחדים על גבי הקליע היוצא ממנו. על פי סימנים אלו אפשר לקבוע בוודאות האם קליע מסוים, שנמצא בזירת הפשע, נורה מכלי נשק זה או אחר. בבית המשפט מעיד עד מומחה בכל הקשור לתוצאות הבדיקה הבליסטית שהתבצעה, והיא נחשבת לבדיקה מוחלטת. לא אחת גילתה המשטרה, שחשודים ציפו בטפלון את הקליעים, ובכך טשטשו במידה מסוימת את הסימנים שנוצרו עליהם.
4. בדיקות מעבדה - דם, שתן, זרע ו- D.N.A.
בדיקות אלו מסייעות למשטרה לבסס את החשדות כנגד חשוד מסוים. אמנם אינך חייב לתת מרצונך דגימות לבדיקות אלו, אולם לפי בקשה מיוחדת יכולים חוקרי המשטרה לקבל אישור מבית המשפט לקחת ממך דגימות, אפילו בניגוד לרצונך, ואף להפעיל כוח לשם כך. בדיקות אלו באות להשוות (כמו במקרה של טביעת האצבע), נוזלי גוף שנמצאו בזירת העבירה לנוזלי הגוף שלך.
לא כל הבדיקות אמינות וודאיות באותה מידה:
1) בדיקת דם - ישנם 5 סוגי דם, בבדיקה זו לוקחים ממך החשוד דם בודקים מה סוג הדם שלך, ומשווים אותו לסוג הדם שנמצא בזירת הפשע. בדיקה זו אינה תורמת הרבה לביסוס הרשעה כנגדך, שכן גם אם סוג הדם שלך זהה לסוג הדם שנמצא בזירת העבירה. לא ניתן בוודאות לקבוע כי אתה הוא זה שהיה בזירת העבירה, מכיוון שיש אנשים רבים עם אותו סוג דם.
2) בדיקת שתן - בבדיקה זו משתמשת המשטרה לשם בדיקת שיירי סמים בגופך. אם השתמשת בסם כלשהו בשבועיים האחרונים שלפני הבדיקה, הבדיקה תגלה זאת.
את מרבית הסמים הקלים, ניתן לזהות באמצעות בדיקת שתן. הסם ניתן לזיהוי בשתן בדייקנות גדולה, בקלות ולאורך זמן. לא אחת טוענים חשודים כי הם עצמם לא עישנו, אלא רק היו בחברת מעשנים, בבחינת "מעשנים פאסיבים". בתי המשפט קבעו, על סמך חוות דעת רפואיות, שהכמויות ששואפים מעשנים פסיביים אין בהן בכדי לתת סימנים של ממש בשתן.
3) בדיקת D.N.A. - D.N.A הינו החומר הגנטי הייחודי לכל אדם ואדם. בבדיקה זו מאתרים אנשי המעבדה את הרצף המיוחד של החומר הגנטי שלך, ומשווים אותו לחומר הגנטי שנמצא בזירת העבירה. בדיקה זו הינה מדויקת וודאית. אם הכחשת שהיית בזירת העבירה ובוצעה בדיקה גנטית שגילתה התאמה בין חומר גנטי שנמצא בזירה לחומר הגנטי שלך – אתה בבעיה של ממש. המשטרה יכולה לבצע בדיקה זו באמצעות דגימה של כל אחד מנוזלי הגוף: דם, רוק, שתן, זרע.
4) בדיקת אלכוהול - לסוגיית השכרות השלכות בולטות הן בתחום הפלילי ביחס להגנת השכרות והן בתחום התעבורתי בנוגע לנהיגה בשכרות. סעיף 34 ט' לחוק העונשין קובע כי אדם לא ישא באחריות פלילית למעשה שעשה במצב של שכרות שנגרמה שלא בשל התנהגותו הנשלטת, או שלא מדעתו. הסעיף מגדיר מצב של שכרות כמצב בו נמצא אדם בהשפעה של חומר אלכוהולי, סם מסוכן או גורם מסמם אחר, ועקב כך הוא היה חסר יכולת של ממש, בשעת המעשה, להבין את אשר עשה, או את הפסול במעשהו. יחד עם זאת ברור כי אם הכנסת את עצמך ביודעין למצב של שכרות, הרי שלא תעמוד להגנתך טענת השכרות.
בפקודת התעבורה, ובתקנות שעל פיה, נקבעו אמות מידה רפואיות לשאלה אם אדם מסוים נמצא במצב של שכרות בזמן נהיגה. תקנה 169א מגדירה את הרמה המותרת של ריכוז אלכוהול לפי אחד משניים: או חמישים מיליגרם של אלכוהול במאה מיליליטר של דם או 240 מיקרוגרם אלכוהול בליטר של אוויר נשוף, שנאסף בבדיקת נשיפה. בדיקת נשיפה מתבצעת על ידי מכשיר המאושר על ידי משרד הבריאות. הנבדק נדרש לבצע נשיפה לתוך בלון שבתוכו מתבצע תהליך של איתור המתבוליט של האלכוהול. הנשיפה מבטאת מתבוליט שנוצר בכבד בדרכו לחלל הפה. תהליך פירוקו של האלכוהול הינו מהיר יחסית. לדוגמה: כמות של 120 מיליגרם של אלכוהול, שהיא קרוב לפי שתיים וחצי מהכמות המותרת, מתפרקת כליל תוך כשמונה שעות.
אם יש לשוטר חשד סביר, כי אדם נוהג במצב של שכרות, הוא רשאי לדרוש ממנו להיבדק. זכור, סירוב להיבדק לפי דרישת שוטר הנה עבירה בפני עצמה בהתאם לתקנה 169 ו' אשר עונשה המרבי שנת מאסר בפועל, ופסילת רשיון לשנתיים, וזאת בלא קשר לסוגיית הנהיגה במצב שכרות.
דוגמא: בית המשפט העליון קבע בפסק דין עודה, כי החוק והתקנות הנוגעות לשכרות לא באו לקבוע דרך אחת ויחידה לעניין הוכחת השכרות, ובמילים אחרות התקנות אינן באות לחלץ את מי שהוא שיכור אליבא דכולי עלמא, על פי ראיות אחרות המובאות בפני בית המשפט. אם תסרב להיבדק, יתכן ודי יהיה בעדות השוטר שיתאר את מצב השכרות בו היית נתון על מנת להוביל להרשעתך בדין- רע"פ 666/86 סאמי סודקי עודה נ' מדינת ישראל, פד"י מ(4) 463.
בדיקה גרפולוגית נעשית לרוב בעבירות של זיוף שיקים, חתימות וכדומה, או כאשר נמצאו מסמכים רלוונטיים בזירת העבירה. הגרפולוג משווה בין כתבי היד שלפניו, וקובע האם ישנה התאמה ביניהם. אדם אינו יכול לעוות את כתב ידו באופן מוחלט שכן קיימת מוטוריקה מסוימת של הכתב, וחלוף הזמן כמעט ואינו משפיע על המוטוריקה הבסיסית של הכתב. יודגש, כי עדותו היחידה של עד מומחה, ללא כל ראיה תומכת נוספת, יכולה לשמש בסיס להרשעתך בדין.
חוש הריח של כלבים מפותח הרבה יותר מחוש הריח של האדם, לכן המשטרה נוהגת לעשות שימוש בכלבי גישוש בדרך כלל לגילוי סמים או אמצעי לחימה. זיהוי שמתבצע על ידי כלב גישוש אינו מתקבל כראיה ודאית, וברוב המקרים קשה למשטרה לשכנע את הכלב להעיד בבית המשפט… בעבר נתגלו מקרים, בהם עבריינים פזרו פלפל חריף באזור הנבדק, במטרה לגרום לכלבים לאבד את חוש הריח שלהם.
7. צילום
כאשר בידי המשטרה צילום חי, שתועד במצלמת וידאו, ובו נראה החשוד מבצע את העבירה, הרי שדי בכך, שכן הצילום מדבר בעד עצמו ואין צורך להוסיף ראיות אחרות לביסוס ההרשעה. באחרונה עושה המשטרה שימוש נרחב בצילום ממסוק על מנת לבסס הרשעתם של עברייני תנועה וגנבי חול.
8. ספקטוגרף
במקרים בהם מדובר בקלטות שמע יכול ותעלה השאלה האם הדובר בקלטת הינו הנאשם במשפט. מבחינה ראייתית יש להוכיח שאדם פלוני הוא האומר את הדברים שהאוזניים קולטות. הספקטוגרף הינו מכשיר המבצע רישום גרפי של הקול האנושי, ובדומה לטביעת אצבע הוא ייחודי לכל אדם ואדם. הספקטוגרף מנתח את המידע החזותי לשלושה ממדים של המידע הקולי: זמן, תדירות ועוצמה.
המכשיר יכול להתגבר על כל הניסיונות של חשוד לשינוי קולו לרבות דיבור בשקט, בלחש, בהצטננות ובעיקר ניסיונות לזיוף הקול. נעשה בעבר ניסיון לבדוק את אמינותו של מכשיר זה, ולצורך כך נלקחה דגימת קול מאת ראש הממשלה המנוח יצחק רבין, וזו יצרה רישום גרפי בעל מבנה מסוים. לאחר מכן פנו לחקיין הנודע טוביה צפיר וביקשו ממנו לבצע חיקוי לקולו של רבין. חיקוי זה הוקלט ונבדק בספקטוגרף. נתגלה, כי אין זהות בצורה של המבנה הגרפי של שני הקולות, חרף הזהות הקולית ביניהם.
9. פוליגרף
הפוליגרף מכונה בלשון העם "מכונת אמת", מכיוון שבאמצעותו ניתן לבדוק בסבירות גבוהה מאוד אם אדם משקר. הפוליגרף בודק את המצב הפיזיולוגי של הנבדק- לחץ הדם, הדופק, הנשימה וההזעה. המכשיר מבוסס על הממצא, כי כאשר אדם משקר מתרחשים שינויים בפרמטרים אלו. יודגש, כי בדיקת הפוליגרף אינה קבילה במרבית ההליכים הפליליים, ולכן אינך חייב להסכים לבצע אותה. קיימים חשודים לא מעטים הסוברים שיש ביכולתם "לסדר" את הפוליגרף. לידיעתך - בתי הסוהר מלאים באנשים כאלו. באמצעות הבדיקה משיגים החוקרים מידע רב לגבי המשך החקירה. יצוין, כי בשלב הארכת המעצר ניתן להביא בפני השופט ממצאי בדיקת פוליגרף.
היות והערכות המומחים מקנים למכונת אמת יכולת דיוק של כ- 95% מהמקרים, יש לשער שאינך רוצה לפול לגדר ה- 5% בהם המכונה "טועה", אלא אם אכן בצעת את העבירה או שאתה שוקל ברצינות לשכור יחידת נופש בבית סוהר במקום באילת.
החוק מקנה לשוטר סמכות לעצור אדם, במקרים בהם המעצר נדרש באופן מיידי למניעת ביצוע עבירות נוספות, המלטות מהדין, או המלטות מחקירה. בחוק נקבעו כללים המגבילים את זכות המעצר הנתונה לשוטר, ומורים לו כיצד לפעול. תוקפו של מעצרך על ידי שוטר הוא ל- 24 שעות בלבד (ובמקרים חריגים 48 שעות) ואם לאחר מכן, לא תובא להארכת מעצר בפני שופט, יפקע תוקף המעצר ותשוחרר.
מעצר הינו אחד הכלים האפקטיביים ביותר העומדים לרשות המשטרה בכדי לחקור אותך וחשודים נוספים, וזאת בכדי לאסוף ראיות, אשר באמצעותן ניתן יהיה לאפשר את העמדתך לדין ואת השגת הרשעתך. סיכויי המשטרה להביא להעמדת חשוד לדין ולהרשעתו גדולים מאוד, כאשר החשוד נתון במעצר בעת חקירתו. הלחץ הנפשי והפיזי בעת המעצר, והרצון להשתחרר במהירות וללא פרסום דבר המעצר, מסייעים רבות לחקירה. בעקבות לחץ זה קורה לא אחת שעצורים נוהגים בחקירתם באופן פזיז ומספקים למשטרה, בניגוד לאינטרס שלהם, ראיות כנגדם למשטרה.
בהתאם להוראות חוק המעצרים רק מעצר שבוצע בהתאם להוראה מפורשת בחוק הינו מעצר חוקי. משמעות הדברים היא, כי אם נעצרת באופן המנוגד לחוק, קמה לך זכות להתנגד למעצר באופן סביר. בכל מקרה של בעיה או ספק עדיף לטעון זאת, בהמשך, בפני עורך דינך והקצין הממונה.
1. למי מותר לעצור?
ככלל סמכות מעצר ניתנה לכל שוטר. בנוסף ישנם מספר עובדי ציבור (כמו עובדי מכס, הרשות לניירות ערך ועוד) אשר קיבלו הסמכה לעצור, אך אין הם מוסמכים להיכנס לבית המשמש למגורים על מנת לעצור אדם ללא צו מעצר. אין לאדם פרטי סמכות לעצור אדם אחר, אולם הוא רשאי לעכבו.
2. מתי מותר לשוטר לעצור אדם ללא צו של שופט?
גם כאשר אין בידי השוטר צו, קיימים מקרים בהם הוא מוסמך לעצור. התנאי המקדמי אשר חייב להתקיים בכל המקרים הוא שיש חשד סביר שעברת עבירה בת מעצר.
"עבירה בת מעצר"- היא כל עבירה, למעט עבירות שהעונש עליהן לא עולה על 3 חודשים. לפיכך – אם ידוע לך כי העונש על מעשה שביצעת הוא נמוך מ- 3 חודשים, אסור לשוטר לעצור אותך ללא צו של שופט. אם יעשה כן, יהיה זה מעצר שאינו חוקי, ולך תהיה זכות להתנגד לו.
"חשד סביר"- משמעותו חשד שאינו מופרך ואינו אבסורדי. לא די בכך שהשוטר שעוצר אותך יאמין בכל ליבו שעברת עבירה, צריך שכל שוטר אחר במקומו יאמין בכך אף הוא, על סמך אותו מידע הקיים בידי השוטר העוצר.
אם מתקיים תנאי מקדמי זה, יוכל השוטר לעצור אותך אם יתקיים בנוסף לו אחד מן התנאים הבאים:
1) אם עברת בפני השוטר עבירה בת מעצר, והשוטר סבור כי בשל כך אתה עלול לסכן את שלום הציבור או שלומו של אדם ספציפי. למשל: אם תקפת אדם ברחוב והשוטר היה עד לכך, זוהי עבירה שנעברה בפניו, ובגלל שמדובר בפגיעה באדם אחר השוטר סבור כי אתה מהווה סכנה לציבור או לאדם הספציפי אותו תקפת.
2) לשוטר יש סיבה סבירה לחשוש שלא תופיע להליכי חקירה. למשל: אם נעצרת לאחר זמן רב בו היית מבוקש על ידי המשטרה, והנך ידוע כ"ברחן", או אם דווחת למשטרה כמי שביצע עבירה ואתה מנסה להימלט. לשוטר שייתקל בך תהיה סיבה סבירה לחשוש שלא תופיע להליכי חקירה, ועל כן יוכל לעצור אותך ללא צו של שופט.
3) השוטר חושש כי אם לא יעצור אותך, תביא לשיבוש מהלכי משפט, העלמת רכוש, השפעה על עדים או פגיעה בראיות. למשל: אם ידוע כי יש לך יכולת השפעה על אנשים נוספים היכולים לשמש עדים בחקירה כנגדך, אם ניסית בעבר לטשטש עקבות מעשה פלילי שעשית, או אם קיים עוד חומר ראיות רב שהמשטרה לא הגיעה אליו ורק אתה יודע היכן הוא. נתונים אלו מעלים חשש שתביא לשיבוש הליכי משפט, השפעה על עדים או פגיעה בראיות, ולכן לשוטר תהיה סמכות לעצור אותך אף ללא צו של שופט.
4) השוטר חושש כי תסכן את בטחונו של אדם, בטחון הציבור או בטחון המדינה. למשל: אם ידוע לו כי ביצעת עבירה חמורה או מסוכנת, או אם הינך ידוע כאדם אלים, או מסוכן, או אם מרישומי העבר הפלילי מסתבר כי עברת מספר רב של עבירות חמורות או מסוכנות. נסיבות אלה מקימות חשש שאתה מסוכן לבטחון אדם, בטחון הציבור או בטחון המדינה, ומאפשרות לשוטר לעצור אותך ללא צו שופט.
5) אם השוטר חושד שביצעת עבירה חמורה, למשל, עבירה שדינה מאסר עולם, עבירה בסם שאינה לשימוש עצמי, עבירה שנעשתה באלימות, או תוך שימוש בנשק, עבירת אלימות במשפחה. בעבירות אלה, בגלל שמיוחסת להן חומרה גדולה, והן מקימות חזקה שמי שעובר אותן הוא מסוכן, ניתנת לשוטר אפשרות לעצור אותך אף ללא צו של שופט
6) אם הנך משוחרר בערובה, והשוטר סבור, כי הפרת או שאתה עומד להפר תנאי מתנאי הערובה.
7) אם אינך נענה להוראות שוטר המשתמש בסמכויות עיכוב. למשל: אם שוטר מבקש ממך פרטים מזהים
ומבקש שתתלווה אליו לתחנת המשטרה, זהו אינו מעצר אלא עיכוב. אולם אם תסרב להתלוות אליו, או לתת לו את תעודת הזהות שלך, יוכל השוטר לעצור אותך מייד, אף ללא צו של שופט.
בכל מקרה אין השוטר מוסמך להשתמש בסמכות מעצר, אם ניתן להסתפק בעיכוב, כלומר אם ניתן למנוע את הסכנה הצפויה ממך על ידי כך, שתגיע לתחנת המשטרה למספר שעות מבלי שתעצר, חייב השוטר לנהוג כך, ולא לעצור אותך. אם נעצרת, למרות שניתן היה להסתפק בעיכוב, תוכלו אתה או עורך דינך לטעון זאת בפני הקצין הממונה בתחנת המשטרה, או בפני השופט אם יוחלט, כעבור 24 שעות, לבקש את הארכת מעצרך (ראה להלן בפרק מעצר ימים).
3. מעצר בצו של שופט
כאשר בידי השוטר צו חתום בידי בית משפט המורה על מעצרך, יש לו סמכות לעצור אותך. שופט מוסמך לתת צו לעצור אותך, שלא בנוכחותך, על פי בקשה מנומקת. שופטים יכולים, ואף נוהגים בפועל, לתת צווים ראשוניים מסוג זה כדבר שבשגרה, ובלבד שהעצור יובא בפניהם תוך 24 שעות מרגע המעצר.
4. אופן ביצוע המעצר הראשוני צריך לעמוד בשלוש דרישות:
הזדהות – השוטר צריך לזהות את עצמו בפניך בציון שמו או כינויו הרשמי, והיותו שוטר או עובד ציבור.
הודעה על המעצר – על השוטר להודיע לך שהוא עוצר אותך ולפרט את סיבת המעצר.
מסירת עותק מצו מעצר – אם קיים צו מעצר, שניתן על ידי שופט, על השוטר למסרו לידיך.
ישנם מספר מצבים בהם השוטר לא חייב להזדהות ולמסור את סיבת המעצר: כאשר הדברים ברורים בנסיבות העניין; כאשר קיום דרישות אלו עלולות לסכל את ביצוע המעצר, לסכן את השוטר עצמו או להביא להעלמת ראיה. למשל: אם ביצעת בפניו עבירה, ואתה מנסה להמלט והוא עוצר אותך לאחר מרדף, ברור מן הנסיבות כי הוא שוטר, ובדרך כלל ברורה סיבת המעצר.
עמידת המשטרה בדרישות אלה היא קריטית, שכן אי קיום הדרישות עלול לאיין את חוקיות המעצר, ולמעשה לגרום לשחרורך לחופשי.
כאשר המעצר אינו חוקי או שאינו עומד בכל הדרישות שפורטו לעיל, קמה לך זכות להתנגד למעצר. זכות זו מאפשרת לך להשתמש בכוח סביר כדי להתנגד למעצר.
כוח סביר משמעו – כוח שאינו עולה על הכוח שנדרש כדי להשיג את המטרה. בנוסף הוא צריך להיות פרופורציונלי לכוח שמפעיל השוטר עליך. אם במהלך נסיונך להשתחרר תוך שימוש בכוח ממעצר הגזמת בתגובותיך, והשתמשת בכוח שאינו סביר, אתה עובר עבירה של התנגדות למעצר.
האבחנה בין מעצר חוקי, שלא מקנה זכות להתנגד בכוח סביר, לבין מעצר שאינו חוקי ונותן זכות כזו, היא מורכבת מבחינה משפטית, ולעיתים מתבררת רק במסגרת דיון המעצר בפני שופט. בדרך כלל, עדיף לא להשתמש בכוח, למרות שנראה לך כי המעצר אינו חוקי, אלא להמתין לעורך דינך ולהסביר לו את טענותיך.
דוגמא: רן סולם היה קצין בדרגת סגן כאשר נעצר על ידי שוטר צבאי בדרגת סמל. לפי דיני הצבא, אסור לשוטר צבאי שאינו קצין לעצור קצין מבלי שיעכבו קודם. רן סולם התנגד למעצר, תוך שימוש בכוח, וכך התפתחה תיגרה בה היו מעורבים מספר שוטרים צבאיים, שחלקם נפצעו. בעקבות האירוע הועמד רן סולם לדין בבית הדין הצבאי על התנגדות למעצר ותקיפה. לאחר משפט ממושך, החליט בית הדין הצבאי לזכות את סולם מכל אשמה, לאחר שקיבל את טענות עורך דינו כי המעצר לא היה חוקי, ולפיכך מותר היה לסגן סולם להתנגד לו- ע"פ 95/97 סולם נ' התצ"ר.
אם נעצרת, על השוטר העוצר להביאך ללא דיחוי לתחנת המשטרה ולהעבירך לידי הקצין הממונה. במקרים חריגים, אשר נוגעים בעיקרם לבטחון הציבור, מותר לעכב את הבאתך לתחנת המשטרה. ככלל אין לבצע כל פעולת חקירה לגביך לפני הבאתך לתחנת המשטרה בפני הקצין הממונה.
1. סמכויות הקצין הממונה.
הקצין הממונה צריך לשקול אף הוא אם יש מקום למעצרך, ובכך לבדוק את סבירות החלטת השוטר לעצור אותך. בסמכותו להורות על מעצרך או לחילופין על שחרורך בתנאים או ללא תנאים. לפני קבלת ההחלטה על הקצין הממונה לתת לך הזדמנות להשמיע דבריך, לאחר שהזהיר אותך, כי אינך חייב לאמר דבר העלול להוביל להפללתך. אם עורך דינך נוכח במעמד זה, על הקצין הממונה לשמוע גם את דבריו.
על הקצין הממונה לערוך דו"ח בכתב בנוגע למעצר, בו ירשום את החלטתו - האם לשחררך או להשאירך במעצר. החלטה זו עליו לקבל לאור השיקולים הבאים: מהות העבירה המיוחסת לך, המידע שבידיו, עברך הפלילי, מצבך הכלכלי, יכולתך להביא את הערובה הנדרשת והאפשרות שתעמוד בתנאי הערובה.
לקצין הממונה יש סמכות להורות על מעצרך לצורך ביצוע פעולות חקירה מיוחדות, שאין לקיימן, אלא כאשר אתה במעצר (סמכות זו אינה במסגרת סמכותו של השוטר שעצר אותך).
2. שחרור בערובה ע"י הקצין הממונה:
כאמור, לקצין הממונה סמכות להחליט לשחררך לחלופת מעצר בתנאים או ללא תנאים. על פי החוק הוא חייב לשחררך אם ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך של שחרור בערובה. שחרור בערובה הינו תחליף למעצר, המבטיח שלא תמלט מן הדין, תסכן את הציבור או תכשיל את החקירה, וזאת ללא הסבל המיותר הנובע ממעצר. שחרור בערובה כולל, בדרך כלל, הפקדת ערבות עצמית ו/או ערבות צד ג' ו/או הגבלות על המשוחרר. תפקידו של עורך דינך הוא לשכנע את הקצין הממונה, כי ניתן לשחררך בתנאים שלא יפגעו במטרת המעצר.
להלן דוגמאות להגבלות אשר הקצין הממונה מוסמך להטיל:
א. חובת הודעה על כל שינוי במען מגורים או במקום עבודה.
ב. איסור יציאה מן הארץ, והפקדת דרכון לתקופה של עד 3 חדשים.
ג. איסור כניסה לאזור בארץ לתקופה של עד 15 יום.
ד. איסור להיפגש עם אדם לתקופה של עד 30 ימים.
ה. חובת מגורים במקום מסויים לתקופה של עד 15 ימים.
ו. חובה להתייצב בתחנת המשטרה במועדים קבועים.
ז. איסור יציאה ממקום המגורים במשך כל שעות היממה או חלק ממנה.
ח. הפקדת כלי נשק.
אם אינך מסכים לגובה הערובה או לסוגה, המשטרה חייבת להביאך בפני שופט תוך 24 שעות על מנת שיקבע את תנאי הערובה. על תנאי הערובה שנקבעו על ידי הקצין הממונה ניתן להגיש ערר לבית המשפט תוך 14 יום מיום ההחלטה. בכל מקרה, עדיף לקבל את תנאי השחרור שנקבעו ע"י הקצין, להשתחרר, ורק אז לפנות לבית המשפט בכדי לעתור לשינויים.
3. קביעת ערובה ע"י בית המשפט:
במשך 24 השעות הראשונות של מעצרך על ידי שוטר, מוסמך בית המשפט לשקול ולהחליט על שחרור בערובה, עקב בקשה מיוחדת מטעמך או מטעם עורך דינך.
סוג הערובה, גובהה, תנאי הערובה ומשך תוקפם יקבעו על פי המינימום הנדרש כדי להביא למימוש מטרת הטלת הערובה. תפקיד עורך דינך הוא לשכנע את השופט, כי ניתן לשחררך בתנאים מסוימים או ללא תנאים כלל, כי לא נשקפת כל סכנה לציבור אם תשוחרר וכי על פי נסיבותיך האישיות, אין צורך בהטלת ערובה גבוהה או מגבילה מדי.
אם אינך יכול לעמוד בתנאי הערובה שנקבעה, תוכל לפנות לבית המשפט כדי שישקול בשנית את הקטנת גובה הערובה.
אם שוחררת, ולא המצאת את הערובה במועד שנדרש, תעצר בשנית, ותובא בפני שופט תוך 24 שעות.
ניתן להביא לשחרור בערובה אפילו בעבירות החמורות ביותר.
דוגמאות מהפיסקה:
1) אירנה זיטילזיץ - הואשמה בעבירה של נסיון לרצח, בית המשפט הורה על שחרורה למעצר בית במעון לנשים מוכות- ב"ש 21108/98, מחוזי באר שבע.
2) דוד צליח - הואשם בסחר בסם ושוחרר למעצר בית- ב"ש 1985/98, שלום ירושלים.
3) אלן אברמס - הואשמה ביבוא 2.3 ק"ג הרואין, מעצרה הומר באיסור יציאה מתחומי קיבוץ- ב"ש 81637/98, מחוזי ת"א.
1. הזכות להיוועץ בעורך דין:
אחת הזכויות החשובות ביותר העומדות לרשותך בעת היותך במעצר הינה הזכות להפגש עם עורך דין ולהיוועץ בו. ככל שעורך הדין מצוי בתמונה בשלב מוקדם יותר, כך גדלים סיכוייך לצאת בשלום בתחילת ההליך, או בסופו של דבר. יש חשיבות עליונה למעורבות עורך דין ב- 24 השעות הראשונות למעצרך, כיוון שברוב המקרים אירועים המתרחשים בפרק זמן זה מכריעים את גורלך. אם אין בידיך אמצעים לשכור עורך דין, תוכל לבקש כי ימונה לך עורך דין מטעם המדינה, ללא תשלום. סיוע זה ניתן רק למי שמוכיח כי מצבו הכלכלי אינו מאפשר שכירת עורך דין פרטי.
על מנת ליצור קשר עם עורך דין הינך זכאי לבצע שיחת טלפון. הממונה על החקירה חייב ליידע אותך על זכותך להיוועץ בעורך דין, ולהיות מיוצג על ידו אם בקשת לממש זכותך זו. גם משפחתך יכולה לשכור עבורך עורך דין ואם אין לך עורך דין, עליך לבקש שתעשה כן בהקדם האפשרי. אם פנה עורך דין שמונה מטעם המשפחה למשטרה על מנת לייצג אותך, על הממונה על החקירה לאפשר לו להיפגש איתך באופן מיידי.
2. דחיית פגישה עם עורך דין:
ישנם שני חריגים אשר מאפשרים לדחות את הפגישה עם עורך הדין:
האחד – כאשר הינך בעיצומם של הליכי חקירה, וקצין בדרגת רב פקד סבור כי הפסקת או דחיית הליכי החקירה עלולה לסכן באופן ממשי את החקירה, על הקצין לכתוב על כך דו"ח מנומק.
השני – כאשר מדובר בחשד לביצוע עבירות ביטחון.
מדוע חשוב כל כך לנצל זכות זו?
מעורבות של עורך הדין יכולה לעשות את ההבדל בין שחרור לבין מאסר ממושך. התנאים הקשים של המעצר בו אתה נמצא אינם אקראיים. מעצר זה הינו חלק ממערכת שנועדה לשבור את רוחך, ולהביא למצב בו יהיה נוח לחוקרים לאסוף ראיות כנגדך. לעיתים אפשר שיגבו ממך ראיות מבלי שכלל תדע זאת (לדוגמא: הקלטת שיחה "אקראית" שתבצע עם אדם שהוא שותפך לתא, כביכול, אך בפועל הוא סוכן משטרתי). מעורבות של עורך דין תעמיד אותך על מצבך, ותסייע בקיצור תקופת המעצר ככל שניתן, ותעמיד אותך על אופן הפעולה הרצוי, וסדר העדיפויות על פיו ראוי שתפעל. יעוץ נבון בשלב המעצר הוא קריטי במיוחד עקב העובדה, שאם בתקופת המעצר ייאספו ראיות כנגדך, יהיה קשה מאוד לחלץ אותך בשלב מאוחר יותר (אך יש עורכי דין, המוצאים דרך יצירתית לצאת גם מסבך זה...).
3. מסירת הודעה על המעצר:
מרגע שהחליט הקצין הממונה על מעצרך, עליו למסור ללא דיחוי הודעה לקרוב שלך, שנקבת בשמו, אלא אם בקשת שלא למסור הודעה לאף אחד. הנך זכאי (ואף רצוי, כי תעשה כן) לדרוש, כי הודעה תימסר גם לעורך דינך.
הערה חשובה- הפנייה לעורך דין מסוים:
זכור – כאשר אדם ובמיוחד איש משטרה או מדובב מטעמה מציע לך לפנות לעורך דין מסוים עליך לבדוק היטב האם יש לו אינטרס בהצעה, או שהוא פועל אך ורק לטובתך. אם ישנו אינטרס סמוי, כדאי לך לברר מה הוא.
יש לשחררך תוך 24 שעות ממועד מעצרך. אם בכוונת המשטרה להאריך את מעצרך עליה להביאך בפני שופט לפני תום תקופה זו. לכך יש שני חריגים כדלהלן:
1. פעולות חקירה דחופות
אם מצא הקצין הממונה על החקירה, כי יש לבצע פעולת חקירה דחופה, אשר מונעת הבאתך בפני שופט תוך 24 שעות ממעצרך, הוא רשאי להאריך את מעצרך ב- 24 שעות נוספות.
2. מעצר במהלך שבת או חג
אם תום 24 השעות למעצרך חל בשבת או חג, יש להביאך לפני השופט לפני כניסת השבת או החג. אם קבע קצין משטרה בדרגת סגן ניצב, כי לא ניתן להביאך לפני שופט לפני כניסת השבת או החג , או כי קיימים צרכי חקירה מיוחדים, הרי שיש להביאך לפני שופט לא יאוחר מתום 4 שעות מצאת השבת או החג. אם בוצע המעצר פחות מ 4 שעות לפני כניסת השבת או החג יש להביאך בפני שופט בתום 24 שעות ממעצרך, או תוך 4 שעות לאחר צאת השבת או החג, לפי המאוחר.
אין להשתמש בסמכות מעצר, כאשר ניתן להסתפק בעיכוב. עיכוב הינו אמצעי הדומה במטרותיו למעצר, אך פוגע פחות בזכויותיך, שכן, אין הוא כרוך בהליך של שחרור. לשוטר המשתמש בסמכות עיכוב מותר לעכב אותך לצורך חקירתך, לצורך בירור זהותך וכתובתך, או כדי למנוע ביצועה של עבירה.
במצב דברים זה אינך עצור, כלומר, אתה עדיין אדם חופשי. אבל אם תתנגד לעיכוב, השוטר יוכל לעצור אותך.
שוטר שהחליט לעכב אותך מוסמך להורות כי תשאר במקומך, לחקור אותך, ואף לדרוש ממך להתלוות אליו לתחנת המשטרה. לשוטר מותר לעכב אותך גם אם היית עד לביצוע עבירה. סמכות העיכוב אינה נתונה לשוטר בלבד, אלא גם לכל אדם פרטי אולם בתנאים אחרים.
בדרך כלל המשטרה משתמשת בסמכות העיכוב כשאין לה עדיין עילת מעצר. במקרים רבים אדם מעוכב לצרכי חקירה בלבד, ורק לאחר מכן נעצר, משום שבמהלך החקירה הוא מוסר פרטים המקימים למשטרה עילת מעצר. חשוב מאד להתנהג בחקירה באופן שלא יספק למשטרה נתונים מיותרים. אם לא תעשה כן, הנך עלול למצוא את עצמך במעצר, כאשר במו פיך סיפקת למשטרה את הסיבה למעצרך, בדיוק כמו באמרה- "חיים ומוות ביד הלשון" .
לאחר שנעצרת ע"י שוטר אתה אמור להחקר ולתת את גרסתך ביחס לאירועים בהם אתה חשוד. מעצר ע"י שוטר מוגבל לתקופה של 24 שעות בלבד. לעיתים נדרשת למשטרה תקופה ארוכה יותר לשם השלמת החקירה נגדך, או לצורך חקירת ביצועה של עבירה ע"י אדם אחר. במקרים אלה פונה המשטרה לשופט על מנת שיצווה על הארכת מעצרך. אחת המטרות להארכת המעצר היא ביצוע פעולות חקירה, אשר במסגרתן יאספו ראיות כנגדך. ראיות אלו יאפשרו לתביעה להעמידך לדין.
עילות נוספות המאפשרות את מעצך הן: אם קיים חשש כי תסכן את שלום הציבור, או שלומו של אדם אחר, כגון: האדם שהתלונן עליך, קרבן העבירה או מי מהעדים; או אם ישנו חשש, כי תעשה פעולות על מנת לשבש מהלכי משפט, כגון: בריחה, העלמת ראיות, תאום עדויות, השפעה על עדים, יציאה מהארץ וכו'.
השלב הראשון של המעצר, נעשה על ידי המשטרה ללא צו שופט, או בצו שניתן על ידי שופט, אך לא בפניך. לאחר 24 השעות הראשונות ההחלטה על המשך המעצר נתונה בידי שופט, והיא מתקבלת אך ורק לאחר דיון בנוכחותך בו זכותך לטעון לטובתך בעצמך או באמצעות עורך דינך, ואף לחקור את השוטר המבקש מעצרך.
מעצר הימים, כשמו כן הוא, מעצר המוגבל בזמן למספר ימים. את מעצר הימים ניתן להאריך מזמן לזמן בהחלטה של שופט בית משפט שלום, אשר תינתן לאחר עריכת דיון בהשתתפותך ובהשתתפות עורך דינך.
1. הזכות להיפגש עם עורך דין
אחת הזכויות החשובות ביותר העומדות לרשותך בעת היותך במעצר הינה הזכות להיפגש עם עורך דין ולהיוועץ בו. ככל שתיוועץ, מוקדם ככל האפשר, בעורך דין, המתמחה בפלילים, יגדלו סיכוייך לצאת מהתסבוכת בשלום בסופו של דבר (ואף לפני כן). אם אין בידיך אמצעים לשכור עורך דין, ומצבך הכלכלי מצדיק זאת, תוכל לבקש, כי ימונה לך עורך דין מטעם המדינה, ללא תשלום.
על מנת ליצור קשר עם עורך דין הינך זכאי לקבל שיחת טלפון. הקצין הממונה על חקירתך חייב ליידע אותך על זכותך להיפגש עם עורך דין, להיוועץ בו ולהיות מיוצג על ידו. אם בקשת להפגש עם עורך דין, או אם פנה עורך דין (שמונה על ידי משפחתך, או על ידי אדם מטעמך) למשטרה על מנת לייצג אותך, חייב הקצין הממונה על החקירה לאפשר לך להיפגש עם עורך הדין ללא דיחוי.
על המשטרה לאפשר לך להפגש עם עורך דינך ביחידות ובתנאים המבטיחים את סודיותה של השיחה ביניכם. אסור לשוטרים או לעצורים אחרים לשמוע את תוכן השיחה, אולם ניתן להציב שוטר אשר יפקח על תנועותיך, מבלי שיוכל לשמוע את הדברים.
ניתן לדחות את הפגישה עם עורך הדין אם מתקיים אחד מהחריגים הבאים:
1) החקירה נמצאת בעיצומה - כאשר הינך מצוי בעיצומם של הליכי חקירה, וקצין בדרגת רב פקד סבור, כי הפסקת או דחיית הליכי החקירה עלולה לסכן באופן ממשי את החקירה, ובתנאי שהקצין כתב על כך דו"ח מנומק. במקרה זה דחיית הפגישה תהא לשעות ספורות בלבד.
2) חשש לסיכול מעצר חשודים אחרים - כאשר המשטרה חוששת שאם תפגש עם עורך דין עלול הדבר להביא לסיכול מעצרם של חשודים אחרים, או למנוע גילוי או תפיסת ראיה , יכול קצין בדרגת רב פקד ומעלה לדחות את הפגישה לתקופה של עד 24 שעות.
3) חשש לסיכון חיי אדם, לביצוע פשע או עבירת ביטחון - קצין בדרגת רב פקד יכול לעכב את פגישתך עם עורך דינך גם לתקופה העולה על 24 שעות וזאת עד ל- 48 שעות מרגע המעצר. זאת במידה והוא משוכנע שפגישתך עם עורך דינך עלולה לסכן חיי אדם, או כי מניעת הפגישה דרושה כדי למנוע פשע.
גם בעבירות ביטחון, שהן עבירות של סחר ייבוא וייצוא של נשק, או עבירות של השתייכות או הטפה להתארגנות אסורה, רשאי הקצין הממונה להחליט על עיכוב הפגישה לפרק זמן זה. אם הינך חשוד בעבירת ביטחון רשאי שופט של בית משפט מחוזי לעכב את פגישתך עם עורך דינך לתקופה של עד 10 ימים. ניתן להגיש ערר על החלטה זו.
אם עוכבה פגישתך עם עורך דינך, על פי החלטתו של קצין המשטרה, בקש לראות את החלטתו המנומקת. שים לב מהם נימוקיו לדחיית הפגישה, ומתי תמה תקופת העיכוב. אם נקבע דיון בפני שופט, תוך כדי תקופת עיכוב הפגישה עם עורך הדין, חייבת המשטרה לתת לך הזדמנות סבירה להפגש עם עורך דינך, ולשוחח איתו לפני הדיון.
למעורבות של עורך דין בשלב המעצר חשיבות מכרעת לגבי השאלה אם תעצר או תשוחרר. סביר להניח שבחקירת החשדות נגדך עוסקים מספר חוקרים, אנשי מקצוע, שעושים ככל שביכולתם על מנת להביא להעמדתך לדין (על כך ראה בתחילת פרק זה בדבר החקירה במשטרה). במצב זה, ראוי שגם לך יהיה יועץ, עורך דין, שיסייע לך לעבור את החקירה הזאת מבלי שתעשה טעויות, אשר אין אפשרות לתקנן בשלבים מאוחרים יותר.
התנאים הקשים של המעצר בו הינך נמצא אינם אקראיים. החוקרים מקווים כי התנאים הקשים יגרמו לשבירת רוחך, ויהיה קל לחוקרים לגבות ממך הודאות ולאסוף ראיות. לעיתים אפשר שיגבו ממך ראיות מבלי שכלל תדע זאת (לדוגמא: הקלטת שיחה "אקראית" שתבצע עם אדם שהוא שותפך לתא, כביכול, אך בפועל הוא סוכן משטרתי). לעיתים הלחץ להשתחרר מהר ממעצר, ואף רמיזות של החוקרים, כי שיתוף פעולה מצדך יסייע בקיצור מעצרך, מביאים אותך לידי מסירת מידע אשר יפגע באופן קשה בהגנתך בעתיד, ויגרום להארכת מעצרך. מעורבות של עורך דין תעמיד אותך על מצבך, ותסייע בקיצור תקופה זו ככל שניתן, ותעמיד אותך על אופן הפעולה הרצוי, וסדר העדיפויות שעל פיו ראוי שתפעל. יעוץ נבון בשלב המעצר הוא קריטי במיוחד עקב העובדה, שאם בתקופת המעצר ייאספו די ראיות כנגדך, יהיה קשה מאוד לחלץ אותך בשלב מאוחר יותר (אך יש עורכי דין, המוצאים דרך יצירתית לצאת גם מסבך זה...).
החוק מייחס חשיבות רבה לזכות, המוקנית לך, להפגש עם עורך דין. ואם המשטרה תפגע בזכות זו, שלא במסגרת החריגים המוכרים בחוק, הדבר עשוי לפגוע בקבילות הראיות שיאספו נגדך, ומכאן ביכולת המשטרה לעשות בהן שימוש בבית המשפט.
דוגמא לחשיבות שמייחסים לפגישה עם עו"ד:
במשך כשבוע לא ידעה המשטרה היכן נמצא עצור, ולכן היא יכלה היתה למסור מידע זה לעורך הדין, ולא ניתן היה לקיים פגישה בין עורך הדין ללקוח לקראת הדיון. עקב כל זאת החליט בית המשפט על שחרורו של העצור- בש"פ (שלום רמלה, לא מוספר), מ"י נ' מוגרבי.
2. הזכות לתנאי מעצר הולמים
הנך זכאי לתנאי מעצר הולמים, ותוך שכך הנך זכאי למזרון לישון עליו, לשמיכה וכר וכן להחזיק חפצים אישיים. הינך זכאי לדרוש, כי התנאים בתא המעצר יהיו תנאי תברואה הולמים, שהתא בו הינך מוחזק יהי מואר ומאוורר. הינך זכאי לטיפול רפואי ותנאי השגחה מיוחדים, אם מצבך הבריאותי דורש זאת. כמו כן הנך זכאי לטיול יומי באוויר הפתוח, מחוץ לתא. המשטרה יכולה להגביל זכות זו מטעמים של טובת החקירה ושמירה על שלומך.